הכל חדשדוגמה

זוכרים ששאול הסביר לקורינתים שדחיית המסע שלו הגיע מלב ישר.  

כנות היא הינה איכות אבודה במידת מה בימינו, שנדרסה על יד מניפולציות, הסתרת האמת, תגובות פסיביות-אגרסיביות, שקר ולשון חלקה. עד כמה עשיר יותר יכל להיות גוף המשיח אם היינו טהורים וכנים אחד כלפי השני, וגם כלפי אלו שבעולם? 

אולי אנחנו לא אומרים לאנשים בכוונה "כן" כאשר אנחנו מתכוונים ל"לא", או אומרים "לא" כאשר אנחנו מתכוונים ל"כן", אבל אנו עושים זאת בדרכים נסתרות יותר. 

אם היינו עוצרים כאן אז היה לנו שיעור שהיה עוזר לנו בכנות וישרה. אבל לשאול יש משהו גדול יותר מלהעלות את מדד הכנות שלנו.

הייחוד של האמונה המשיחית הוא שאין מטרתה להגיע לסטנדרטים מוסריים כלשהם או להיראות כמו משיחי שמתנהג יפה ונראה כמו אדם ממש טוב. שאול כבר הקדיש זמן רב מחייו בשביל ההישג הזה, כאשר הגיע לביצועים נהדרים בהשכלה היהודית שלו, בהשתייכותו לפרושים, כאשר למד מפיו של רב גדול, והציג צדקנות עצמית ללא רבב. אבל הוא הבין שכל ה"טוב" שלו אינו שווה לכלום אלא לפסולת (פיליפים ג' 8). 

כעת, כאשר הוא מגן על פעולותיו בפני הקורינתים, עמידה חלשה וחסרת נחישות מנוגדת לאחת מאמונות היסוד שלו: אלוהים נאמן. הוא לא יכול לשקר. הוא לא יכול לקחת את המילים שלו חזרה. הוא כרת ברית והבטיח לשקם את ילדיו, וכל הבטחה שנכללת בכך היא תשובת "כן" שהתגשמה בישוע. וישוע הוא התשובה החיובית של אלוהים אלינו, לחיפוש וההשתוקקות שלנו לחיים של משמעות ותקווה (השניה אל הקורינתים א' 19-20). במילים אחרות, "דרך היחסים עם [Jesus], כל אחת מההבטחות של אלוהים מקבלת "כן" כתשובה". אם אלוהים אינו הפכפך אם ה"כן" וה"לא" שלו, כך גם שאול. 

אולי אחת הסיבות לכך שאנחנו לא תמיד ישרים וכנים במערכות היחסים שלנו, היא בגלל שאנחנו לא מקורקעים ל"כן" של המשיח. אני יודעת שלעתים אני קשקשתי או עשיתי מניפולציות במצבים בגלל שרציתי שהחיים שלי יהיו כמו שאני רוצה. לדבוק ב"כן" או ב"לא" אולי איים על כך. אבל כשאני מסוגלת לבטוח בנאמנות של אלוהים, גם האופי שלו וגם החוק שלו שולטים בחיים שלי, ואני לא רוצה להיות מניפולטיבית או לא כנה.

כאשר אנו מתקרבים לסיום הלימוד שלנו, איזה חלק הכי גרם לך לתוכחה?