הכל חדשדוגמה

כששאול מדבר על סבלות המשיח הנשפכים לתוך החיים שלנו, הוא עלול להתכוון למספר רעיונות חופפים: 1. סבל על חשבון המשיח. 2. סבל הניתן לנו בסמכות המשיח. 3. סבל הקשור למשיח. 4. סבל כמו שהמשיח עמד בו.[1] מה שאני מאמינה שחשוב לנו לדעת כמאמינים, זה שאנו נסבול דברים מסוימים שקשורים בצורה מובהקת לקרבה שלנו למשיח. משיחיים רבים סובלים מרדיפות חמורות ברחבי העולם בעוד אחרים נפגעים בצורה פחותה, אך עדיין כואבת, בשל אמונתם. שאול הבין שקיים סוג מסוים של התחברות עם ישוע בזמנים של סל, בגלל שאף אחד לא יודע מהו סבל יותר טוב ממנו.

עדיין לא פגשתי אדם שנהנה מהסבל, אך פגשתי רבים שמצאו אינטימיות עם ישוע תוך כדי הסבל. ישנם חלקים מסוימים של ישוע שאתם פשוט לא יכולים להכיר בדרך הקלה, וברגע שטעמתם את הקרבה איתו, אתם לא תחליפו אותה עבור הדרך החלקה. בנוסף לחווית התחברות מיוחדת עם ישוע (פיל' ג' 10), שאול מגלה סיבה נוספת שבגינה הסבל מביא ברכה. 

כאשר סבלות המשיח נשפכות אל תוך חיינו, מה שנשפך מתוכנו זו הנחמה של אלוהים (השניה לקורינתים א' 5). זה מדהים! 

אחת ההצהרות הכי יפהפיות בכל הכתובים נמצאת בפסוק 4: "הַמְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֶת הַלְּחוּצִים בְּכָל צָרָה שֶׁהִיא - בַּנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַמְנוּ אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים" (תרגום מודרני). כאשר אנו באמצע הקושי, לעתים זה קשה לראות מחוץ לכאב שלנו. אבל אנו מוצאים משמעות מדהימה בסבל שלנו כשאנו מבינים שהחוויות שלנו ישמשו כנחמות ייחודיות לאחרים שעוברים קשיים דומים.

סבלות המשיח והנחמה שלו רצים ביחד בחיינו, אחד לצד השני. כמשיחיים, אנחנו לעולם לא צריכים לסבול ללא נחמת המשיח, ואני מאמינה שיש נחמות מסוימות שלעולם לא נכיר ללא הסבל שלו. אם אתם נמצאים בנסיון כרגע, יתכן וזה נסיון בל-ינשא מעל היכולת שלכם להכילו, שאבו מנחמת אלוהים שרצה דרך דמותו של ישוע אל תוך החיים שלכם. הוא מבטיח כי זה יהיה שקול למידת הכאב שלכם. כאשר אתם נפגשים עם נחמתו של אלוהים, אתם תהיו להוטים לאחות את הפצעים של אדם אחר עם כאב דומה, בגלל שנחמת אלוהים היא מציפה באופן טבעי. יהיה לכם יותר ממספיק על מנת לשתף. 

  
[1] דיוויד א. גרלנד, The New American Commentary, Volume 29, 2 Corinthians (Nashville: Broadman & Holman Publishers, 1999) accessed on August 7, 2017 via mywsb.com.