לאהוב כמו ישועדוגמה

לאהוב את השבורים

אני גדלתי בבית שבור. סמים, אלכוהול ואלימות היו נפוצים וצפויים. לא לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להפגין חלק מאותן תכונות שראיתי על בסיס יומיומי. לפני שקלטתי מה קורה, הייתי שותה בחוץ עד מאוחר, וגונב סמים מהסטאש של אבי החורג, כדי למכור אותם ולעתים קרובות להשתמש בהם. אני זוכר שבוקר אחד הלכתי הביתה ב7:00 כדי להתארגן לבית הספר אחרי לילה של שתייה ושימוש בסמים. הסתכלתי במראה, אומלל מהאדם שראיתי מביט בחזרה אליי. הפכתי למישהו שבזיתי המון זמן - מישהו שהבטחתי לעצמי שאף פעם לא אהיה. לא לקח לי הרבה זמן להצדיק את זה ולשכנע את עמי שזה מי שנועדתי להיות. "זה כל מה שיש לעיר קטנה להציע," אמרתי לעצמי. "מה עוד יש לעשות?"

באותה תקופה, הסבתא שלי התמידה להזמין אותי לקהילה. מדי פעם הייתי נכנע, ווידעתי שהיה מספיק צלול או שלא חגגתי כל כך באינטנסיביות לילה לפניכן. כמו שאמרתי, גרתי בעיר קטנה. אם אי פעם גרתם במקום קטן, אתם יודעים שלרוב כולם יודעים מה עשיתם לפני שאתם בכלל עושים זאת. סבתי ידעה שאני משתמש באלכוהול וסמים בצורה מופרזת, והתפללה שאלוהים יראה לי את אהבתו ואת תכניותיו עבורי. תכניותיו היו הרבה יותר מבטיחים ומלאי תקווה מכל מה שאני יכולתי לחלום או לדמיין.

החיים בבית נהיו יותר קשים, והשימוש הפך ממתון לקיצוני. בהסתכלות אחורה, מדהים לראות איך אלוהים תיזמן את השתלשלות האירועים. אהבתה של סבתא שלי עבורי והיכולת שלה להסתכל מעבר לבעיות שלי, הובילו אותי אל משפחה שהייתה מוכנה לקבל אותי כאחד מאיתם. הם נתנו הזדמנות לנער בעייתי. דרך האהבה והקבלה שלהם, יכולתי לראות את אהבת המשיח עבורי. בגלל האהבה הזו אני כיום אדם שונה. אני איש עם נישואים מדהימים וילדים שיגדלו בכך שהם מכירים את האהבה שאני פעם לא הכרתי. אני הרווחתי את כל זה בגלל כמה אנשים שיכלולאהוב כמו ישוע.

דני דוראן
לייף צ'ירץ' באוברלנד פארק