חסינים מפני פחדדוגמה

הנאמן

הפחד אינו יכול להתקיים באותו זמן ומרחב כמו האמונה. מאמינים רבים בעלי אמונה בזמו עבר; הם מאמינים שאלוהים עשה דברים. למעשה, רוב האנשים יאמינו לכל דבר אם זה התרחש לפני זמן רב או יתקיים רחוק בעתיד. הם יכולים לקבל הבטחה כמו "אָנוּ יוֹדְעִים כִּי אֱלֹהִים גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חוֹבְרִים יַחַד לְטוֹבַת אוֹהֲבָיו" (אל הרומים ח:28), אולי המשמעות של זה היא  נצח. אך קשה להם יותר להאמין "אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ" (שמות פרק טו:26)). יש להם אמונת עבר אך לא אמונה בהווה. זה מותיר פער מסוכן לספק, פחד וחוסר אמון בזמן הווה.

רבים מאמינים באלוהים הנאמן של משה ואליהו; הם מאמינים שישוע עשה ניסים ורוח הקודש נתנה כוח לתלמידים. אבל זו אמונה ריקה אלא אם היא עוברת להיום, אלא אם כן הם יאמינו שהוא ימשיך בעבודה הטובה בחייהם הנוכחיים.

אדם אחד עם מסר של אמונה בעבר, בהווה ובעתיד היה יוחנן השליח. כשהוא עמד נגד כל האימפריה הרומית, הוא כתב ספר נפלא ועטור ניצחון הוא אמר, "אֲנִי יוֹחָנָן אֲחִיכֶם וְשֻׁתָּף בַּצָּרָה וּבַמַּלְכוּת וּבַסַּבְלָנוּת בְּיֵשׁוּעַ, הָיִיתִי בָּאִי הַקָּרוּי פַּטְמוֹס בַּעֲבוּר דְּבַר אֱלֹהִים וְעֵדוּת יֵשׁוּעַ. " (התגלות א: 9) ). יוחנן היה קרוב לישוע בדרך ייחודית. הוא גם סבל למען המשיח. ויוחנן היה האיש שראה מה פירוש הדברים; הוא קרא את השלטים בתובנה נבואית. מה שהוא ראה היה קשה להסביר. זה היה חדש על פני האדמה. איש לא חשב על מה שאמר בספר התגלות א: 4–5: " יוֹחָנָן אֶל שֶׁבַע הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּאַסְיָה: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הַהֹוֶה וְהָיָה וְיָבוֹא, וּמֵאֵת שֶׁבַע הָרוּחוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי כִּסְאו מֵאֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָעֵד הַנֶּאֱמָן, בְּכוֹר הַמֵּתִים וְעֶלְיוֹן לְמַלְכֵי הָאָרֶץ" איך יכול ישוע להיות עד נאמן? אנו עדים למשיח, אך על מי מעיד המשיח? כתבי קודש פונים בחזרה אחורה לקטע אחר: לכן אמרו לו הפרושים "אַתָּה מֵעִיד עַל עַצְמְךָ; עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה." השיב ישוע ואמר להם, "גַּם אִם אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי בָּא אוֹ לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ.... אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עַל עַצְמִי וְגַם הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי מֵעִיד עָלַי" (יוחנן ט:13-14,18).

ישוע מעיד על עצמו. הוא אמר, "אתה מאמינים באלוהים, תאמינו גם בי" (יוחנן יד:1). על ידי חייו ומעשיו האדירים, הוא הראה לנו מי הוא. הוא העיד על מי שהוא. הוא נאמן לדברים שהוא אמר על עצמו, והוא לא מאכזב אותנו. אם הוא היה שונה כעת, בזמן הווה, הוא לא היה עד נאמן. אך מעשיו תואמים את דבריו. חייו של ישוע מדברים תקווה לחולים, לבודדים, לאבודים ולחסרי תקווה. חייב שתהיה לנו אמונה בו ברגע הנוכחי, לא רק בזמן "שהיה" או "יבוא". הוא אלוהים "שהוא" ברגע זה! נאמנותו מעולם לא חדלה ואף לא נעצרה. הוא הנאמן עכשיו ולתמיד!