חסינים מפני פחדדוגמה

 תרימו את נשקכם

איפה נמצא הנשק שלנו? שאול כתב, " עַל כֵּן אֲנִי מַזְכִּירְךָ לְעוֹרֵר אֶת מַתְּנַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָעָנְקָה לְךָ"  (השנייה אל טימותיאוס א:6)  הוא הורה "לעורר". מילה זו קשורה באש-  לעורר מדורה כדי לגרום לגחלים להתלקח. פירושה "להדליק", "להעלות ללהבה מלאה". אל תתקררו! תעוררו את האש הזו! השתמשו במאוורר לנשוב רוח על הגחלים הגוססות. דבר אלוהים ומתנות הרוח הם כלי הנשק שלנו נגד התקפות האויב.

המתנות אלה מתוארות בראשונה אל הקורינתים 12:1-11: "בְּעִנְיַן הַמַּתָּנוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם דָּבָר. אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי בְּעֵת הֱיוֹתְכֶם עוֹבְדֵי אֱלִילִים נִדַּחְתֶּם וְנִמְשַׁכְתֶּם אֶל אֱלִילִים אִלְּמִים. בְכֵן אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶם: אֵין אִישׁ מְדַבֵּר בְּהַשְׁרָאַת רוּחַ אֱלֹהִים וְאוֹמֵר "יֵשׁוּעַ חֵרֶם הוּא!"; וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לוֹמַר "יֵשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן" אֶלָּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.אָמְנָם  יֵשׁ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, אֲבָל הָרוּחַ הִיא אוֹתָהּ רוּחַ; יֵשׁ תַּפְקִידִים שׁוֹנִים, אַךְ אוֹתוֹ אָדוֹן; וְיֵשׁ פְּעֻלּוֹת שׁוֹנוֹת, אַךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים הוּא הַפּוֹעֵל הַכֹּל בַּכֹּל. וּלְכָל אִישׁ נִתֶּנֶת הִתְגַּלּוּת הָרוּחַ כְּדֵי לְהוֹעִיל. לָזֶה נִתָּן עַל-יְדֵי הָרוּחַ דְּבַר חָכְמָה; לָזֶה נִתָּן דְּבַר דַּעַת עַל-פִּי אוֹתָהּ רוּחַ; לָזֶה יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת נִסִּים, לָזֶה נְבוּאָה, לָזֶה הַבְחָנָה בֵּין הָרוּחוֹת, לָזֶה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת וְלָזֶה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹנוֹת; אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ פּוֹעֶלֶת אוֹתָהּ רוּחַ אַחַת הַחוֹלֶקֶת כִּרְצוֹנָהּ לְכָל אִישׁ וָאִישׁ."

מתנות הרוח הללו הן כלי הנשק שלנו, והשטן יעשה כמיטב יכולתו כדי למנוע מהמאמינים להשתמש בהם. מתנות טבעיות הם בדרך כלל יקרות ערך, אבל הן לעולם אינן יכולות לתפוס את מקומן של המתנות שהלביש אותנו רוח הקודש, וחשוב מכך - אסור לנו להתבלבל בניהם לעולם. לדוגמא, רועה קהילה ורופאים רבים התנגדו לריפוי אלוהי, והם הגזימו בסיפורם על אלה ש "מאוכזבים " ואלו שלא נרפאו מיד. הם פשוט שכחו בקלות שהרופאים מאכזבים מיליונים בכל יום. כמעט כולם בבית הקברות היו קודם אצל רופא, אך אף אחד לא יהיה כל כך טיפשי ודרש לסגור את כל בתי החולים! אחרים מתנגדים לריפוי אלוהי פשוט מכיוון שחלקם לא נרפאו, ולכן הם אינם משרתים חולים אחרים. זה משאיר את כולם ללא ריפוי! איפה החמלה, או הציות לכתובים? יש מאמינים ששמו את הקשת והחצים שלהם (מתנותיהם, כלי הנשק הרוחני שלהם) בפינה לאסוף אבק בגלל אלו שנתנו עליהם ביקורת. הם מורידים את נשקם שאלוהים נתן להם ומקבלים תבוסה בגלל פחד האדם. אחרים נפגעו, אולי מהערותיהם של מאמינים אחרים, וכך עזבו את מתנותיהם. הם "איבדו" אותם, אף כי אלוהים מעולם לא מתחרט על מתנותיו, שכן "שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתו" (אל הרומים יא:29).

האדון מעולם לא שולח קדושים לקרב ללא נשק. בדיוק בגלל זה, לפני עלייתו לשמיים, אמר ישוע לשליחים להישאר בירושלים עד בוא רוח הקודש. הוא ידע שהם יצטרכו את כוח רוח הקודש ומתנותיו. כל המאמינים צריכים לקבל בחזרה את כוחה של רוח הקודש ואת המתנות הרוחניות. שמעו את דבר אדוני: חזרו ליום ולמקום בו השארתם את המתנות הרוחניות שלכם, ובקשו מאלוהים לסלוח לכם. אל תפחדו! אל תאבדו תקווה; המתנות עדיין שם, גם אם רדומות. יבשו את דמעות הייאוש והצער שלכם, וקחו את נשקכם שוב!