ובכל זאת, אלוהים אוהב אותך מאוד

במערבולת של החיים החדשים שלך עם האב, הצעד הבא בהתעוררות וחזרה אל האב יורגש אולי יותר כמו צעד אחורה מאשר כמו צעד קדימה. אלוהים מציע לך משהו שאתה רוצה וצריך—בית בו אתה מבורך ובו שמחים לקבל אותך. אבל אולי משהו בתוכך רוצה למנוע את זה. כאשר האב בשמיים מברך את בואנו ואנו מתגייסים אל משפחתו של האב—אין שאלה, זה נראה ממש לבתי אמין למשהו שהלך בדרך ארוכה כל כך.

לשלב הזה במסע הזה אנו קוראים התעוררות לאהבה. בנקודה זאת, אנו מתחילים לומר: “לא מגיע לי.” אנחנו פשוט לא מאמינים שאלוהים מקבל אותנו ממש ככה. אבל מה שאלוהים אומר ועושה פשוט כל כך אחרת, ממה שאנחנו חושבים שמגיע לנו, וכך הוא מוביל אותנו לגילוי המדהים ביותר: “אלוהים אוהב אותי למרות הכל.”

עכשיו אתה רואה, למה אנו אומרים שמלחמה רוחנית מובילה את המסע שלנו הביתה. לנו יש דרך חשיבה על עצמינו ולאלוהים שדרך חשיבה אחרת. אנו מסתכלים על העבר שלנו, מלא בכישלון ובושה וחרפה, והוא מסתכל אלינו באהבה, סלחנות וחמלה.

בגלל זה, התעוררות זו הינה נקודת מפנה ענקית וחשובה. בפעם הראשונה אולי, אנו מבינים, שלאף אחד מאיתנו לא מגיע הזדמנות שנייה, לאף אחד מאיתנו לא מגיע סליחה על חטאינו ובוודאי שלא מגיע לנו אהבה ללא תנאים. אבל הוא אוהב אותנו, למרות הכל! הוא אוהב אותך! לא מגיע לך, אבל אלוהים נותן לך אהבה זו בכל זאת.

אם אתה כמו רובינו, אתה מכיר את הקול של הבושה ושל הכישלון. הכישלון לוחש לנו, “לא באמת אכפת לאף אחד ממך” וגם “אי אפשר בכלל לאהוב אותך.” הכישלון צועק: “אין לך יותר הזדמנויות!” כישלון וחרפה מביאים עם עצמם האשמה עצמית, וכאשר אנו חווים את החסד בפעם הראשונה, אנו מוצאים את עצמינו אומרים וחוזרים על המשפט: “לא מגיע לי.”

אל תתן לטעויות ולכישלונות של העבר שלך להגדיר מי אתה. זהו קול של הבושה ושל הכישלון. אתה לא מוגדר על ידי מה שעשית ומה שלא עשית. אתה לא מוגדר על ידי מה שקרה לך ומה שעשו לך. אתה זה, שאלוהים אומר: אתה הילד שלו.

האם אתה מכיר את המלחמה הרוחנית הפנימית שלך? אם כך, איך הייתה מתאר אותה?