להתחיל קשר עם ישועדוגמה

"ההצעה"

אחד ההיבטים המדהימים של האמונה בישוע המשיח הוא כי הקשר עם ישוע היא תמיד הצעה. זה אף פעם לא אילוץ.

כאשר אז הבחור הצעיר בא אל ישוע ושאל על מה הוא צריך "לעשות" על מנת לרשת חיי עולם (מרקוס י', 17-22). כפי שעשה ישוע לעתים קרובות, הוא הוביל את השיחה כדי לאפשר לבחור הזה לראות את מאפייניו בבירור.

ישוע אפילו לא שאל את הבחור הרציני הזה שאלות. הוא רק התחיל לדבר על המצוות הכתובים בתנ"ך, והצעיר התערב, "כן, כן, שמרתי את כל אלה!" אבל מה שקורה אחר כך הוא מעניין ביותר. במרקוס י', 21 נאמר: "ישוע הביט בו ואהב אותו."

ישוע הביט. הוא לא התחיל להטיף לו מוסר. הוא לא הצביע עליו. במקום זאת, הוא הביט ישר אל הצעיר הזה והפנה את כל תשומת הלב של לבו אל הבחור הזה, מזמין אותו ליצור איתו קשר.

ישוע אהב. במבטו של ישוע התפתחה האהבה. זה לא היה בגלל שהצעיר שמר ועשה את כל המצוות החוקים באופן קפדני או בגלל המעשים הנפלאים של הצעיר. ישוע הביט בו ואהב אותו רק בגלל הצעיר היה אותנטי.

ברור כי הצעיר באמת אהב את ההרעיון של ישוע ורצה לעשות בחירה טובה. אבל כאשר ישוע הציע לו קשר איתו, הוא עשה זאת בהקשר של מחויבות מלאה: "לֵךְ מְכֹר אֶת־רְכֻשְׁךָ וְנָתַתָּ לָעֲנִיִּים וְהָיָה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמָיִם וְשׁוּב הֲלֹם וְהָלַכְתָּ אַחֲרָי "(מתי יט', 21).

כאשר ישוע הסתכל על הבחור ואהב אותו הוא ידע בדיוק מה הוא צריך לשאול על מנת לחשוף את ליבו האמיתי של הבחור. הנושא הרגיש היה הרכוש. ישוע ישר דיבר על הנושא הרגיש ביותר לבן האדם.

כאשר ישוע ראה אותו הוא אהב אותו, והציע לו להכנס לקשר איתו. אך הבחור הצעיר בחר ללכת. הנה, זאת ההפתעה של האדון. האדון שולט בקשר שלנו איתו, אך באופן מפתיע הוא נותן לנו את החופש לומר כן או לא להצעותיו.

לפעמים אנשים אומרים, "אם אלוהים רוצה שכולנו נקיים קשר הדוק איתו, למה הוא לא מתכנן אותנו מראש כך שיהיה לנו?" אבל אהבה לא ניתן לתכנן מראש. אם היינו צריכים לומר כן לישוע מתוך אילוץ, היו מחייבים אותנו להיות מאמינים, זה היה נוגד לאופי האלוהי והנושא המרכזי של האמונה - בעיקר כי ההצעה של ישוע מבוססת על אהבה, הצורה הטהורה ביותר של אהבה.