למצוא שלוםדוגמה

הבסיס לכל שלום

לא מזמן, לפני הרצאה, אני ומישהו מהצוות אכלנו יחד ארוחה במערב ארצות הברית. בזמן שהמלצרית הצעירה טיפלה בשולחן שלנו, שאלתי אותה: "אילו יכולת לבקש מאלוהים כל דבר בחייך, מה היית מבקשת ממנו?"

בלי להסס, היא ענתה: "הייתי מבקשת שלום."

זלגה לה דמעה בזמן שהיא סיפרה לנו על מותה של סבתה האהובה כמה ימים לפני כן.

כשהיא סיפרה את הסיפור שלה, הבנתי שאף אחד במשפחה שלה לא האמין באלוהים - וגם היא לא. היא לא דחתה אותו באופן מודע. היא רק ידעה שיש לה חוסר שקט עמוק בפנים, אבל לא הייתה לה הבנה איך לפתור את זה, או אפילו מה היה שורש הבעייה. כמו אנשים רבים, היא חיה מיום ליום, בלי הרבה משמעות בחיים.

הצעירה הזאת מייצגת כל כך הרבה אנשים בחברה שלנו כיום - אלו שפועלים באופן אוטומטי, מתאמצים להרוויח מספיק, מחפשים דרך כשלא נראה שיש דרך, ומנסים למצוא קצת הגיון בכל זה.

לעתים קרובות מדי, נראה שאין תשובות מספקות לדילמה האנושית שלנו - במיוחד לשאלה למה אנחנו מרגישים כל כך ריקים, חסרי שלום. מעבר לכך, נראה שאין סיבה מספקת שנמשיך להשקיע את הטוב ביותר שלנו ועדיין לסבול מקשיי החיים.

המלצרית הצעירה הסבירה לנו את העניין במילים שלה כשאמרה "אני צריכה שלום." אחרים היו אומרים "אני כל כך בודד." חלק היו אומרים "אילו בן הזוג שלי אהב אותי כמו שהוא אמור, אז הייתי מאושרת." גירסאות שונות אבל לכולן אותה מנגינה: "משהו לא בסדר... אני לא מאושר. אין לי שלום. מה לא בסדר איתי?"

מרבית מהנפגעים מהמסרים של החברה חווים את הריקנות הזו ולא מחברים את הבעייה שלהם לאלוהים. אנחנו באופן תמידי שומעים את הטענות של החברה: אם רק היית יותר רזה, מתלבש בצורה אופנתית, נוהג ברכב פאר, גר באזור טוב יותר של העיר, מרוויח יותר כסף…" הרשימה ממשיכה וממשיכה. אבל אף אחת מהתשובות האלו לבעיות שלנו, ואף אחת ממאות התשובות האחרות לא יכולות לספק לנו באופן תמידי ומספק את מה שאנחנו כל כך משתוקקים לו.

המלצרית הצעירה צדקה: רובנו מרגישים בצורה חזקה שאנחנו צריכים עוד משהו - והמילה המקיפה שמבטאת את זה כל כך טוב היא שלום.

ובתור רועה קהילה במשך יותר משישים שנים, אני יכול לומר לכם שעד שיש לכם שלום עם אלוהים, אתם אף פעם לא תחוו שלום אמתי בחיים האלו.