אל העברים יא
יא
אמונה
1הָאֱמוּנָה הִיא בִּטָּחוֹן בְּמַמָּשׁוּת הַדְּבָרִים הַמְקֻוִּים, הוֹכָחַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים. 2בִּגְלָלָהּ הוּעַד עַל הַקַּדְמוֹנִים.
3בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמִים הוּכְנוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, בְּאֺפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נִתְהַוָּה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה.
4מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל לֵאלֹהִים קָרְבָּן טוֹב מִזֶּה שֶׁהֵבִיא קַיִן; בִּגְלָלָהּ הוּעַד עָלָיו כִּי צַדִּיק הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הֵעִיד עַל מַתְּנוֹתָיו, וּבִגְלָלָהּ הוּא מְדַבֵּר עֲדַיִן גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּת. 5בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ בְּלִי לִרְאוֹת מָוֶת, "וְאֵינֶנּוּ, כִּי־לָקַח אֺתוֹ אֱלֹהִים". וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ." 6וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו. 7מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֺחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה.
8מִתּוֹךְ אֱמוּנָה צִיֵּת אַבְרָהָם בְּהִקָּרְאוֹ לָצֵאת אֶל מָקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְקַבֵּל לְנַחֲלָה, וְהוּא יָצָא מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ. 9מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּגֵר בְּאֶרֶץ זָרָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּאֺהָלִים עִם יִצְחָק וְיַעֲקֺב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה; 10כִּי חִכָּה לָעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת, שֶׁאַדְרִיכָלָהּ וּמְקִימָהּ הוּא הָאֱלֹהִים. 11מִתּוֹךְ אֱמוּנָה קִבְּלָה גַּם שָׂרָה כֺּחַ לַהֲרוֹת אַף לְאַחַר שֶׁהִזְדַּקְּנָה, שֶׁכֵּן חָשְׁבָה אֶת הַמַּבְטִיחַ לְנֶאֱמָן. 12עַל כֵּן גַּם מֵאֶחָד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מֵת, יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֺב וְכַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר.
13בְּעוֹדָם מַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנָה מֵתוּ כָּל אֵלֶּה בְּלִי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּבְטָחִים, וְאוּלָם רָאוּ אוֹתָם מֵרָחוֹק וְקִדְּמוּ אוֹתָם בִּבְרָכָה כְּשֶׁהֵם מוֹדִים כִּי זָרִים וְגוֹלִים הֵם בָּאָרֶץ. 14הֵן הַמְדַבְּרִים כָּךְ מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לָהֶם אֶרֶץ מוֹשָׁב. 15וְאִלּוּ כִּוְּנוּ דַּעְתָּם עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה, הָיָה לָהֶם זְמַן לָשׁוּב אֵלֶיהָ. 16אַךְ עַתָּה נִכְסָפִים הֵם לְטוֹבָה מִמֶּנָּה, לְאֶרֶץ מוֹשָׁב שְׁמֵימִית. לָכֵן לֹא בּוֹשׁ בָּהֶם הָאֱלֹהִים לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הֵכִין לָהֶם עִיר. 17מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִקְרִיב אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּעֵת שֶׁנֻּסָּה; הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהַבְטָחוֹת הִקְרִיב אֶת יְחִידוֹ, 18הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", 19בְּחָשְׁבוֹ בְּלִבּוֹ כִּי הָאֱלֹהִים יָכוֹל לְהָקִים אֲפִלּוּ מֵעִם הַמֵּתִים; מִשָּׁם, בִּבְחִינַת מָשָׁל, אַף קִבֵּל אוֹתוֹ. 20מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֺב וְאֶת עֵשָׂו בְּנוֹגֵעַ לִדְבָרִים עֲתִידִים לָבוֹא. 21מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בֵּרֵךְ יַעֲקֺב לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף, #יא 21: וקד...– נ״מ: וישתחו על ראש המִּטָּה (ברא' מז 31). הנוסח דלעיל כבתרגום השבעים.וְקַד מֵעַל רֺאשׁ הַמַּטֶּה. 22מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְצִוָּה עַל־אוֹדוֹת עַצְמוֹתָיו.
23כְּשֶׁנּוֹלַד מֺשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִסְתִּירוּהוּ הוֹרָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים; כִּי רָאוּ שֶׁנָּאֶה הַיֶּלֶד, וְלֹא פָּחֲדוּ מִגְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ. 24כַּאֲשֶׁר גָּדַל מֺשֶׁה, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה סֵרֵב לְהִקָּרֵא בֵּן לְבַת פַּרְעֺה 25וּבָחַר לְהִתְעַנּוֹת עִם עַם אֱלֹהִים מִלְּהִתְעַנֵּג לְשָׁעָה בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא. 26הוּא חָשַׁב אֶת חֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ לְעֺשֶׁר גָּדוֹל מֵאוֹצְרוֹת מִצְרַיִם, כִּי נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַגְּמוּל. 27בֶּאֱמוּנָה עָזַב אֶת מִצְרַיִם וְלֹא פָּחַד מִזַּעַם הַמֶּלֶךְ, כִּי עָמַד בְּעֺז כְּרוֹאֶה אֶת מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְאֶה. 28מִתּוֹךְ אֱמוּנָה עָשָׂה אֶת הַפֶּסַח וְאֶת נְתִינַת הַדָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם מַכֵּה הַבְּכוֹרִים. 29בֶּאֱמוּנָה עָבְרוּ בְּיַם סוּף כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, דָּבָר שֶׁנִּסּוּ הַמִּצְרִים וְטָבְעוּ. 30בִּגְלַל אֱמוּנָה נָפְלוּ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָן שִׁבְעַת יָמִים. 31בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֹא נִסְפְּתָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם הַסּוֹרְרִים, שֶׁכֵּן קִבְּלָה אֶת הַמְרַגְּלִים בְּשָׁלוֹם.
32וּמָה עוֹד אֺמַר? הֵן תִּקְצַר הָעֵת מִלְּסַפֵּר עַל גִּדְעוֹן וּבָרָק וְשִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח וְדָוִד וּשְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים, 33אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הִכְנִיעוּ מַמְלָכוֹת, פָּעֲלוּ צֶדֶק, הִשִּׂיגוּ הַבְטָחוֹת, סָגְרוּ פִּי אֲרָיוֹת, 34כִּבּוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ, נִמְלְטוּ מִפִּי חֶרֶב, הִתְחַזְּקוּ מֵחֻלְשָׁה, עָשׂוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וְהֵבִיסוּ צִבְאוֹת זָרִים. 35נָשִׁים קִבְּלוּ אֶת מֵתֵיהֶן שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה. אֲחֵרִים עֻנּוּ עַד מָוֶת וְלֹא הִסְכִּימוּ לְהִנָּצֵל, לְמַעַן יַשִּׂיגוּ תְּחִיָּה טוֹבָה יוֹתֵר. 36אֲחֵרִים הִתְנַסּוּ בְּחֶרְפַּת לַעַג וְהַלְקָאוֹת שׁוֹטִים וְגַם בִּכְבָלִים וְכֶלֶא; 37נִסְקְלוּ, נֻסּוּ בְּעִנּוּיִים, נֻסְּרוּ בְּמַשּׂוֹר, הוּמְתוּ בְּחֶרֶב, נָעוּ וְנָדוּ עֲטוּפֵי עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים, בְּסָבְלָם מַחְסוֹר, צָרוֹת וְהִתְעַלְּלוּת – 38אָכֵן הָעוֹלָם לֹא הָיָה רָאוּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה – וְתוֹעִים הָיוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת, בְּהָרִים, בִּמְעָרוֹת וּבִנְקִיקֵי הָאָרֶץ.
39כָּל אֵלֶּה, אַף כִּי אֱמוּנָתָם הֵעִידָה עֲלֵיהֶם, לֹא רָאוּ בְּקִיּוּם הַהַבְטָחָה. 40וְאוּלָם אֱלֹהִים הֵכִין לָנוּ דָּבָר טוֹב יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּבְאוּ לִידֵי שְׁלֵמוּת בִּלְעָדֵינוּ.
נבחרו כעת:
אל העברים יא: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל