הראשונה אל התסלוניקים 9:2-14

אַתֶּם זוֹכְרִים, אַחַי, אֶת עֲמָלֵנוּ וִיגִיעָתֵנוּ; עָבַדְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לְמַשָּׂא עַל אִישׁ מִכֶּם בְּעֵת שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים. עֵדִים אַתֶּם וְעֵד אֱלֹהִים כִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְצֶדֶק וּבְלֹא דֺּפִי נָהַגְנוּ עִמָּכֶם הַמַּאֲמִינִים. וְיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי כְּאָב אֶל בָּנָיו דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי מוּסָר וְעִדּוּד אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, וְהַעִידוֹנוּ בָּכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּרָאוּי לִפְנֵי אֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ. גַּם מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת מַתְמִידִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים: כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ, קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ לֹא כִּדְבַר בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת – דְּבַר אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר פּוֹעֵל גַּם בָּכֶם הַמַּאֲמִינִים. הֲלֹא אַתֶּם, אַחַי, הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹת קְהִלּוֹת אֱלֹהִים שֶׁבִּיהוּדָה הַשַּׁיָּכוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כִּי גַּם אַתֶּם סְבַלְתֶּם מִידֵי בְּנֵי עַמְּכֶם כְּמוֹ שֶׁגַּם הֵם סָבְלוּ מִידֵי תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה