הראשונה אל התסלוניקים ב

ב
שרותו של שאול בתסלוניקי
1אַחַי, הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבּוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא הָיָה לַשָּׁוְא. 2אָמְנָם קֺדֶם לָכֵן סָבַלְנוּ וְהָיִינוּ לְבוּז בְּפִילִיפִּי, דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, אַךְ הִתְחַזַּקְנוּ בֵּאלֹהֵינוּ לְהַגִּיד לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בִּנְסִבּוֹת שֶׁל מַאֲבָקִים רַבִּים. 3קְרִיאָתֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינָהּ נוֹבַעַת מִתּוֹךְ טָעוּת וְלֹא מִתּוֹךְ מְנִיעִים בִּלְתִּי טְהוֹרִים, אַף אֵינֶנָּה בִּרְמִיָּה, 4אֶלָּא כְּפִי שֶׁנִּמְצֵאנוּ נֶאֱמָנִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים לִהְיוֹת מֻפְקָדִים עַל הַבְּשׂוֹרָה, בְּהֶתְאֵם לְכָךְ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, לֹא כְּמַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הַבּוֹחֵן אֶת לְבָבֵנוּ. 5הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּאנוּ בְּמִלּוֹת חֲנֻפָּה, וְלֹא בְּתֵרוּצִים הַמְכַסִּים עַל שְׁאִיפָה לְבֶצַע – עֵד הָאֱלֹהִים! 6אַף לֹא בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם, לֹא מִכֶּם וְלֹא מֵאֲחֵרִים, הֲגַם שֶׁבְּתוֹר שְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ הָיִינוּ רַשָּׁאִים לְהִתְכַּבֵּד. 7אֲבָל נָהַגְנוּ בַּעֲדִינוּת כְּשֶׁהָיִינוּ אִתְּכֶם, כְּאִשָּׁה הַמְטַפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ. 8חִבַּבְנוּ אֶתְכֶם כָּל כָּךְ, שֶׁבְּחֵפֶץ לֵב שַׂשְׂנוּ לָתֵת לָכֶם לֹא רַק אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים אֶלָּא גַּם אֶת נַפְשֵׁנוּ, שֶׁכֵּן נִהְיֵיתֶם אֲהוּבִים עָלֵינוּ. 9אַתֶּם זוֹכְרִים, אַחַי, אֶת עֲמָלֵנוּ וִיגִיעָתֵנוּ; עָבַדְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לְמַשָּׂא עַל אִישׁ מִכֶּם בְּעֵת שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים. 10עֵדִים אַתֶּם וְעֵד אֱלֹהִים כִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְצֶדֶק וּבְלֹא דֺּפִי נָהַגְנוּ עִמָּכֶם הַמַּאֲמִינִים. 11וְיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי כְּאָב אֶל בָּנָיו דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי מוּסָר וְעִדּוּד אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, 12וְהַעִידוֹנוּ בָּכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּרָאוּי לִפְנֵי אֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ.
13גַּם מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת מַתְמִידִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים: כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ, קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ לֹא כִּדְבַר בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת – דְּבַר אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר פּוֹעֵל גַּם בָּכֶם הַמַּאֲמִינִים. 14הֲלֹא אַתֶּם, אַחַי, הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹת קְהִלּוֹת אֱלֹהִים שֶׁבִּיהוּדָה הַשַּׁיָּכוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כִּי גַּם אַתֶּם סְבַלְתֶּם מִידֵי בְּנֵי עַמְּכֶם כְּמוֹ שֶׁגַּם הֵם סָבְלוּ מִידֵי תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה, 15אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ גַּם אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים, וְאוֹתָנוּ רָדְפוּ. אֵין הֵם מַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים וּמִתְנַגְּדִים לְכָל בְּנֵי אָדָם, 16בְּנַסּוֹתָם לִמְנֺעַ אוֹתָנוּ מֵהַגִּיד לַגּוֹיִם אֶת הַדֶּרֶךְ לִישׁוּעָה. בָּזֺאת הֵם מְמַלְּאִים אֶת סְאַת חַטֺּאתֵיהֶם בְּכָל עֵת, וּבָא עֲלֵיהֶם הֶחָרוֹן עַד תֺּם.
שאול מתכוון לשוב לתסלוניקי
17אֲבָל אֲנַחְנוּ, אַחַי, לְאַחַר זְמַן קָצָר שֶׁהָיִינוּ מְרֻחָקִים מִכֶּם – מְרֻחָקִים בְּמַרְאֵה פָּנִים, אַךְ לֹא בַּלֵּב – נִכְסַפְנוּ עַד מְאֺד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיכֶם. 18לְפִיכָךְ חָפַצְנוּ לָבוֹא אֲלֵיכֶם – אֲנִי שָׁאוּל רָצִיתִי בָּזֶה יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת, אֶלָּא שֶׁהַשָּׂטָן מָנַע בַּעֲדֵנוּ – 19כִּי מִי תִּקְוָתֵנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ וַעֲטֶרֶת תְּהִלָּתֵנוּ לְנֺכַח אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ בְּבוֹאוֹ, מִי אִם לֹא אַתֶּם? 20הֲרֵי אַתֶּם תִּפְאַרְתֵּנוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ!

הדגשה

שתף

העתק

None

רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו