הראשונה אל התסלוניקים 1:2-16

הראשונה אל התסלוניקים 1:2-16 תנ״ך ומודרני

אַחַי, הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבּוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם לֹא הָיָה לַשָּׁוְא. אָמְנָם קֺדֶם לָכֵן סָבַלְנוּ וְהָיִינוּ לְבוּז בְּפִילִיפִּי, דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, אַךְ הִתְחַזַּקְנוּ בֵּאלֹהֵינוּ לְהַגִּיד לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בִּנְסִבּוֹת שֶׁל מַאֲבָקִים רַבִּים. קְרִיאָתֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינָהּ נוֹבַעַת מִתּוֹךְ טָעוּת וְלֹא מִתּוֹךְ מְנִיעִים בִּלְתִּי טְהוֹרִים, אַף אֵינֶנָּה בִּרְמִיָּה, אֶלָּא כְּפִי שֶׁנִּמְצֵאנוּ נֶאֱמָנִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים לִהְיוֹת מֻפְקָדִים עַל הַבְּשׂוֹרָה, בְּהֶתְאֵם לְכָךְ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, לֹא כְּמַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הַבּוֹחֵן אֶת לְבָבֵנוּ. הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּאנוּ בְּמִלּוֹת חֲנֻפָּה, וְלֹא בְּתֵרוּצִים הַמְכַסִּים עַל שְׁאִיפָה לְבֶצַע – עֵד הָאֱלֹהִים! אַף לֹא בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ כָּבוֹד מִבְּנֵי אָדָם, לֹא מִכֶּם וְלֹא מֵאֲחֵרִים, הֲגַם שֶׁבְּתוֹר שְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ הָיִינוּ רַשָּׁאִים לְהִתְכַּבֵּד. אֲבָל נָהַגְנוּ בַּעֲדִינוּת כְּשֶׁהָיִינוּ אִתְּכֶם, כְּאִשָּׁה הַמְטַפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ. חִבַּבְנוּ אֶתְכֶם כָּל כָּךְ, שֶׁבְּחֵפֶץ לֵב שַׂשְׂנוּ לָתֵת לָכֶם לֹא רַק אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים אֶלָּא גַּם אֶת נַפְשֵׁנוּ, שֶׁכֵּן נִהְיֵיתֶם אֲהוּבִים עָלֵינוּ. אַתֶּם זוֹכְרִים, אַחַי, אֶת עֲמָלֵנוּ וִיגִיעָתֵנוּ; עָבַדְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לְמַשָּׂא עַל אִישׁ מִכֶּם בְּעֵת שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים. עֵדִים אַתֶּם וְעֵד אֱלֹהִים כִּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְצֶדֶק וּבְלֹא דֺּפִי נָהַגְנוּ עִמָּכֶם הַמַּאֲמִינִים. וְיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי כְּאָב אֶל בָּנָיו דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי מוּסָר וְעִדּוּד אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, וְהַעִידוֹנוּ בָּכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּרָאוּי לִפְנֵי אֱלֹהִים הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם לְמַלְכוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ. גַּם מִסִּבָּה נוֹסֶפֶת מַתְמִידִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים: כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ, קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ לֹא כִּדְבַר בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת – דְּבַר אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר פּוֹעֵל גַּם בָּכֶם הַמַּאֲמִינִים. הֲלֹא אַתֶּם, אַחַי, הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹת קְהִלּוֹת אֱלֹהִים שֶׁבִּיהוּדָה הַשַּׁיָּכוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ; כִּי גַּם אַתֶּם סְבַלְתֶּם מִידֵי בְּנֵי עַמְּכֶם כְּמוֹ שֶׁגַּם הֵם סָבְלוּ מִידֵי תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה, אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ גַּם אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים, וְאוֹתָנוּ רָדְפוּ. אֵין הֵם מַשְׂבִּיעִים אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים וּמִתְנַגְּדִים לְכָל בְּנֵי אָדָם, בְּנַסּוֹתָם לִמְנֺעַ אוֹתָנוּ מֵהַגִּיד לַגּוֹיִם אֶת הַדֶּרֶךְ לִישׁוּעָה. בָּזֺאת הֵם מְמַלְּאִים אֶת סְאַת חַטֺּאתֵיהֶם בְּכָל עֵת, וּבָא עֲלֵיהֶם הֶחָרוֹן עַד תֺּם.