מתי י

ישוע שולח את שנים־עשר השליחים

1הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל רוּחוֹת הַטֻּמְאָה, לְגָרֵשׁ אוֹתָן וּלְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה. 2וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים: הָרִאשׁוֹן שִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה כֵּיפָא, אַנְדְּרֵי אָחִיו, יַעֲקֺב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו, 3פִילִיפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי, תּאֺמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס, יַעֲקֺב בֶּן חַלְפַי וְתַדַּי, 4שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת – הָאִישׁ שֶׁמָּסַר אוֹתוֹ.

5אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ בְּצַוּוֹתוֹ עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: "אַל תֵּלְכוּ לְדֶרֶךְ הַגּוֹיִים וְאַל תִּכָּנְסוּ לְעִיר שֶׁל שׁוֹמְרוֹנִים, 6אֶלָּא לְכוּ אֶל הַצֺּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל. 7וּבְלֶכְתְּכֶם הַכְרִיזוּ: 'קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם!' 8רַפְּאוּ חוֹלִים, הָקִימוּ מֵתִים, טַהֲרוּ מְצֺרָעִים, גָּרְשׁוּ שֵׁדִים; חִנָּם קִבַּלְתֶּם, חִנָּם תִּתְּנוּ. 9לֹא תִּקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא נְחֺשֶׁת בְּכִיסֵי חֲגוֹרוֹתֵיכֶם; 10לֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ, לֹא שְׁתֵּי כֻּתָּנוֹת, לֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַקֵּל, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לְלַחְמוֹ. 11בְּכָל עִיר וּכְפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֲלֵיהֶם בָּרְרוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם וּשְׁבוּ שָׁם עַד צֵאתְכֶם. 12כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת בָּרְכוּהוּ בְּ'שָׁלוֹם'. 13אִם רָאוּי הַבַּיִת יָבוֹא עָלָיו הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם, אַךְ אִם אֵינֶנּוּ רָאוּי יָשׁוּב הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם אֲלֵיכֶם. 14כָּל מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיכֶם, צְאוּ מִן הַבַּיִת הַהוּא וּמִן הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם. 15אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר."

רדיפות צפויות לשליחים

16"הִנֵּה אָנֺכִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים. לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים. 17הִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַלְקוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם. 18לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים. 19אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמַה תְּדַבְּרוּ, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִנָּתֵן לָכֶם מַה לּוֹמַר; 20שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם תְּדַבְּרוּ, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם הִיא אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בָּכֶם. 21זֺאת וְעוֹד, אָח יִמְסֺר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֺר אֶת בְּנוֹ. בָּנִים יָקוּמוּ עַל הוֹרֵיהֶם וְיָמִיתוּ אוֹתָם. 22וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֺּל לְמַעַן שְׁמִי, אַךְ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע. 23כַּאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תַּסְפִּיקוּ לַעֲבֺר אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן־הָאָדָם. 24תַּלְמִיד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִן הַמּוֹרֶה אַף לֹא הָעֶבֶד גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו. 25דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּרַבּוֹ וְהָעֶבֶד כַּאֲדוֹנָיו. אִם לְבַעַל הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל־זְבוּל, כָּל שֶׁכֵּן לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ."

ממי לפחוד

26"לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע. 27אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֺשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁנִּלְחַשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת. 28אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲרֺג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֺם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם. 29הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר אֶחָד? גַּם אַחַת מֵהֶן לֹא תִּפֺּל אַרְצָה מִבְּלִי הַשְׁגָּחַת אֲבִיכֶם. 30אַךְ אַתֶּם, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֺאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן. 31לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת."

הודאה לעומת התכחשות; פילוג ולא שלום

32"כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם אֲנִי אוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 33וְכָל הַמְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם אֲנִי אֲכַחֵשׁ בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 34אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ. לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם אֶלָּא חֶרֶב, 35שֶׁהֲרֵי בָּאתִי לִגְרֺם פִּלּוּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ, 36וְיִהְיוּ אֺיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. 37הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי. 38וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי. 39הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ."

שכר

40"הַמְקַבֵּל אֶתְכֶם מְקַבֵּל אוֹתִי, וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. 41הַמְקַבֵּל נָבִיא מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ נָבִיא שְׂכַר נָבִיא יְקַבֵּל, וְהַמְקַבֵּל צַדִּיק מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ צַדִּיק שְׂכַר צַדִּיק יְקַבֵּל. 42וְכָל הַמַּשְׁקֶה אֶת אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֹס מַיִם קָרִים מִשּׁוּם הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יֺאבַד שְׂכָרוֹ."

Currently Selected:

מתי י: תנ״ך ומודרני

Highlight

Copy