השניה אל הקורינתים א
א
1מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי רְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת הָאָח טִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִינְתּוֹס וּלְכָל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּאָכָיָה: 2חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
נחמה לסובלים
3בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אַב הָרַחֲמִים וֵאלֹהֵי כָּל נֶחָמָה, 4הַמְנַחֵם אוֹתָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ בְּאֺפֶן שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֶת הַלְּחוּצִים בְּכָל צָרָה שֶׁהִיא – בַּנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַמְנוּ אָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים; 5כִּי כְּשֵׁם שֶׁשּׁוֹפְעִים בָּנוּ סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם שׁוֹפַעַת נֶחָמָתֵנוּ עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ. 6וְאִם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם; אִם אֲנַחְנוּ מְנֻחָמִים, הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתָן הַצָּרוֹת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים. 7וְתִקְוָתֵנוּ עַל־אוֹדוֹתֵיכֶם אֵיתָנָה הִיא, בְּיָדְעֵנוּ כִּי כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם שֻׁתָּפִים לַצָּרוֹת, כֵּן גַּם שֻׁתָּפִים אַתֶּם לַנֶּחָמָה.
8אַחִים, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם דְּבַר הַצָּרָה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ בְּאַסְיָה; נִלְחַצְנוּ לְלֹא נְשֺׂא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנּוֹאַשְׁנוּ אֲפִלּוּ מֵחַיֵּינוּ. 9פְּסַק דִּין מָוֶת קִנֵּן בְּתוֹכֵנוּ, וְזֺאת כְּדֵי שֶׁלֹּא נִבְטַח בְּעַצְמֵנוּ, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים; 10הוּא הִצִּילָנוּ מִמָּוֶת חָמוּר כָּל כָּךְ וְעוֹד יָשׁוּב וְיַצִּילֵנוּ; בּוֹ אָנוּ תּוֹלִים תִּקְוָתֵנוּ כִּי יוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ. 11גַּם אַתֶּם הִשְׁתַּתְּפוּ בַּתְּפִלָּה בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁרַבִּים יוֹדוּ בִּגְלָלֵנוּ עַל מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ בִּזְכוּת רַבִּים.
התנהגות שאול כלפי הקורינתים
12זֺאת הִיא גַּאֲוָתֵנוּ: עֵדוּת מַצְפּוּנֵנוּ כִּי הִתְנַהַגְנוּ בָּעוֹלָם, וּבְעִקָּר כְּלַפֵּיכֶם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְיֺשֶׁר אֱלֹהִים – לֹא בְּחָכְמַת בָּשָׂר־וָדָם, אֶלָּא בְּחֶסֶד אֱלֹהִים. 13אֵינֶנּוּ כּוֹתְבִים לָכֶם דְּבָרִים שׁוֹנִים מִמַּה שֶּׁאַתֶּם קוֹרְאִים וְגַם מַכִּירִים. וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּכִּירוּ בָּנוּ לַחֲלוּטִין, 14כְּמוֹ שֶׁגַּם הִכַּרְתֶּם בְּאֺפֶן חֶלְקִי, שֶׁאֲנַחְנוּ תְּהִלַּתְכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם תְּהִלָּתֵנוּ בְּיוֹם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.
15מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן זֶה רָצִיתִי לָבוֹא קֺדֶם כֺּל אֲלֵיכֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם בִּרְכַּת חֶסֶד פַּעַם שְׁנִיָּה, 16וּמִכֶּם לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכִּי אֶל מָקֵדוֹנְיָה, וּמִמָּקֵדוֹנְיָה לַחֲזֺר אֲלֵיכֶם, וְאַחֲרֵי כֵן שֶׁתְּשַׁלְּחוּנִי לְאֶרֶץ יְהוּדָה. 17כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי כָּךְ, כְּלוּם נָהַגְתִּי בְּקַלּוּת דַּעַת? וּמַה שֶּׁאֲנִי מַחְלִיט, הַאִם עַל־פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר־וָדָם אֲנִי מַחְלִיט, בְּאֺפֶן שֶׁאוּכַל לְהַחֲזִיק בְּ"כֵּן כֵּן" וְ"לֹא לֹא", בְּבַת אַחַת? 18נֶאֱמָן הָאֱלֹהִים שֶׁדְּבָרֵנוּ אֲלֵיכֶם אֵינֶנּוּ "כֵּן וְלֹא", 19שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאֱלֹהִים הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, שֶׁאֲנִי וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס הִכְרַזְנוּ עָלָיו בְּקִרְבְּכֶם, לֹא הָיָה "כֵּן וְלֹא", אֶלָּא "כֵּן" הָיָה בּוֹ; 20כִּי כָּל הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים "כֵּן" הֵן בּוֹ. לָכֵן הָ"אָמֵן" שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים בּוֹ כָּבוֹד לֵאלֹהִים גַּם הוּא בְּאֶמְצָעוּתוֹ. 21וֵאלֹהִים הוּא הַמְכוֹנֵן אוֹתָנוּ עִמָּכֶם בַּמָּשִׁיחַ. הוּא מָשַׁח אוֹתָנוּ, 22וְהוּא אֲשֶׁר גַּם חָתַם אוֹתָנוּ בְּחוֹתָמוֹ וְשָׂם בְּלִבֵּנוּ אֶת הָעֵרָבוֹן שֶׁל הָרוּחַ.
23אֲנִי קוֹרֵא לֵאלֺהִים לְהָעִיד עָלַי, שֶׁחַסְתִּי עֲלֵיכֶם וְלָכֵן לֹא בָּאתִי עוֹד פַּעַם לְקוֹרִינְתּוֹס. 24לֹא שֶׁאֲדוֹנִים אָנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶלָּא פּוֹעֲלִים אָנוּ אִתְּכֶם לְמַעַן שִׂמְחַתְכֶם, שֶׁכֵּן בָּאֱמוּנָה אַתֶּם יַצִּיבִים.
Currently Selected:
השניה אל הקורינתים א: תנ״ך ומודרני
Highlight
Share
Copy
Want to have your highlights saved across all your devices? Sign up or sign in
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל