הראשונה אל הקורינתים טז
טז
התרומה לקהילת ירושלים
1בְּעִנְיַן אִסּוּף הַתְּרוּמוֹת לְעֶזְרַת הַקְּדוֹשִׁים, כְּפִי שֶׁהוֹרֵיתִי לַקְּהִלּוֹת בְּגָלַטְיָה כֵּן עֲשׂוּ גַּם אַתֶּם. 2מִדֵּי רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ יַנִּיחַ כָּל אֶחָד מִכֶּם תְּרוּמָה כְּפִי שֶׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת וְיִשְׁמְרֶהָ אֶצְלוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בְּאִסּוּף הַתְּרוּמוֹת בְּעֵת בּוֹאִי. 3וְכַאֲשֶׁר אָבוֹא אֶשְׁלַח אֶת הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים בְּעֵינֵיכֶם עִם אִגְּרוֹת בְּיָדָם לְהָבִיא אֶת תְּרוּמַתְכֶם לִירוּשָׁלַיִם. 4אִם יִמָּצֵא לְנָכוֹן שֶׁגַּם אֲנִי אֵלֵךְ, יֵלְכוּ אִתִּי.
תכניותיו של שאול
5אָבוֹא אֲלֵיכֶם אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱבֺר בְּמָקֵדוֹנְיָה, כִּי אֲנִי עוֹבֵר דֶּרֶךְ מָקֵדוֹנְיָה. 6אוּלַי אֶשְׁהֶה אֶצְלְכֶם, אוּלַי אֲפִלּוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחֺרֶף, וּלְאַחַר מִכֵּן תְּשַׁלְּחוּנִי לְהֵיכָן שֶׁעָלַי לָלֶכֶת. 7אֵינֶנִּי חָפֵץ לִרְאוֹת אֶתְכֶם כָּעֵת כְּעוֹבֵר אֺרַח; אֲנִי מְקַוֶּה לִהְיוֹת זְמַן מָה אֶצְלְכֶם, אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן. 8אֲבָל אֶתְעַכֵּב בְּאֶפֶסוֹס עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת, 9כִּי נִפְתַּח לִי פֶּתַח רָחָב לִפְעֻלָּה פּוֹרִיָּה, וְרַבִּים הַמִּתְנַגְּדִים.
10אִם טִימוֹתֵיאוֹס יָבוֹא, דַּאֲגוּ לְכָךְ שֶׁיֵּשֵׁב עִמָּכֶם בְּלֹא חֲשָׁשׁוֹת, שֶׁכֵּן הוּא עָסוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן כָּמוֹנִי. 11אִישׁ אַל יָקֵל רֺאשׁ כְּנֶגְדּוֹ, אֶלָּא שַׁלְּחוּ אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לָבוֹא אֵלַי, כִּי אֲנִי מְחַכֶּה לוֹ וְלָאַחִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
12בְּנוֹגֵעַ לְאָחִינוּ אַפּוֹלוֹס, הִפְצַרְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיכֶם עִם הָאַחִים, אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים לֹא רָצָה לָבוֹא עַתָּה. הוּא יָבוֹא כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת.
הוראות אחרונות
13שִׁקְדוּ, עִמְדוּ בָּאֱמוּנָה, חִזְקוּ וְאִמְצוּ. 14אֶת כָּל מַעֲשֵׂיכֶם עֲשׂוּ בְּאַהֲבָה.
15וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי: אַתֶּם מַכִּירִים אֶת מִשְׁפַּחַת סְטֶפָנַס; הֲרֵי הֵם רִאשׁוֹנֵי הַמַּאֲמִינִים בְּאָכָיָה וְאַף קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְשָׁרֵת אֶת הַקְּדוֹשִׁים. 16לָכֵן גַּם אַתֶּם הִשָּׁמְעוּ לַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וּלְכָל מִי שֶׁעוֹבֵד וְעָמֵל עִמָּהֶם. 17שָׂמֵחַ אֲנִי עַל בּוֹאָם שֶׁל סְטֶפָנַס וּפוֹרְטוּנָטוֹס וַאֲכַיְקוֹס, כִּי הֵם הָיוּ לִי לְפִצּוּי עַל חֶסְרוֹנְכֶם 18וְהִרְגִּיעוּ אֶת רוּחִי וְאֶת רוּחֲכֶם. לָכֵן הֱיוּ מוֹקִירִים אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.
19הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּאַסְיָה דּוֹרְשׁוֹת בִּשְׁלוֹמְכֶם. עֲקִילַס וּפְרִיסְקִילָה עִם הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בְּבֵיתָם מוֹסְרִים לָכֶם בִּרְכַּת שָׁלוֹם רַב בָּאָדוֹן. 20הָאַחִים כֻּלָּם דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמְכֶם. בָּרְכוּ לְשָׁלוֹם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּנְשִׁיקָה קְדוֹשָׁה.
21אֲנִי שָׁאוּל שׁוֹלֵחַ לָכֶם בִּרְכַּת שָׁלוֹם בִּכְתַב יָדִי. 22מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹהֵב אֶת הָאָדוֹן, חֵרֶם יִהְיֶה! מָרָנָא תָא!#טז 22: מרנא תא – ביטוי בארמית שפירושו ״אדוננו בוא!״. נוסח אחר: מרן אתא = אדוננו בא. 23חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ עִמָּכֶם. 24אַהֲבָתִי אֶל כֻּלְּכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.
Currently Selected:
הראשונה אל הקורינתים טז: תנ״ך ומודרני
Highlight
Share
Copy
Want to have your highlights saved across all your devices? Sign up or sign in
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל