הראשונה אל הקורינתים יד
יד
לשונות ונבואות
1רִדְפוּ אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּ לְמַתָּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, וּבְעִקָּר שֶׁתִּתְנַבְּאוּ. 2הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר לַאֲנָשִׁים אֶלָּא לֵאלֹהִים; אִישׁ אֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתוֹ, כִּי בְּרוּחַ הוּא מְבַטֵּא סוֹדוֹת. 3אֲבָל הַמִּתְנַבֵּא מַשְׁמִיעַ לַאֲנָשִׁים דְּבָרִים שֶׁתַּכְלִיתָם לִבְנוֹת, לְעוֹדֵד וּלְנַחֵם. 4הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן בּוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ; הַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה. 5רְצוֹנִי שֶׁכֻּלְּכֶם תְּדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, אַךְ עָדִיף שֶׁתִּתְנַבְּאוּ. הַמִּתְנַבֵּא גָּדוֹל מִן הַמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת, זוּלָתִי אִם יְפָרֵשׁ הָאַחֲרוֹן אֶת דְּבָרָיו כְּדֵי שֶׁהַקְּהִלָּה תִּבָּנֶה.
6וְעַתָּה, אַחַי, אִם אָבוֹא אֲלֵיכֶם וַאֲדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת, מָה אוֹעִיל לָכֶם אִם לֹא אַגִּיד לָכֶם דְּבַר הִתְגַּלּוּת אוֹ דְּבַר דַּעַת, דְּבַר נְבוּאָה אוֹ דְּבַר הוֹרָאָה? 7אֲפִלּוּ כֵּלִים דּוֹמְמִים שֶׁנִּתָּן לְהָפִיק מֵהֶם קוֹל, כְּגוֹן חָלִיל אוֹ כִּנּוֹר, אִם לֹא יַשְׁמִיעוּ שִׁנּוּיֵי צְלִילִים, כֵּיצַד תֻּכַּר הַנְּעִימָה הַמְנֻגֶּנֶת בְּחָלִיל אוֹ בְּכִנּוֹר? 8וְאִם הַחֲצוֹצְרָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל בִּלְתִּי בָּרוּר, מִי יִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב? 9כֵּן גַּם אַתֶּם, אִם לֹא תַּשְׁמִיעוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים בַּלָּשׁוֹן, כֵּיצַד יוּבַן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר? הֲרֵי תִּהְיוּ מְדַבְּרִים אֶל הָאֲוִיר! 10רַבִּים הֵם מִינֵי הַקּוֹלוֹת בָּעוֹלָם וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ מַבִּיעַ מַשֶּׁהוּ. 11לְפִיכָךְ אִם אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת הַתֺּכֶן שֶׁל הַקּוֹל, אֶהְיֶה לוֹעֵז בְּעֵינֵי הַמְדַבֵּר וְהַמְדַבֵּר יִהְיֶה לוֹעֵז בְּעֵינַי. 12כֵּן גַּם אַתֶּם, הֱיוֹת וְאַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרֵי מַתָּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, בַּקְּשׁוּ לְהַעֲשִׁיר בְּמַה שֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה.
13לָכֵן הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן יִתְפַּלֵּל שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ אֶת דְּבָרָיו. 14אִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רוּחִי מִתְפַּלֶּלֶת, אֲבָל שִׂכְלִי אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי. 15אִם כֵּן מַה לַּעֲשׂוֹת? אֶתְפַּלֵּל בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ וְאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַשֵּׂכֶל; אָשִׁיר בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ וְאָשִׁיר גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַשֵּׂכֶל; 16שֶׁכֵּן אִם תְּבָרֵךְ בְּרוּחַ, כֵּיצַד יֺאמַר "אָמֵן" עַל הוֹדָיָתְךָ מִי שֶׁנִּמְנֶה עִם הַבִּלְתִּי מְבִינִים? הֲרֵי אֵין הוּא יוֹדֵעַ מָה אַתָּה אוֹמֵר! 17אַתָּה אָמְנָם מַשְׁמִיעַ תּוֹדָה כָּרָאוּי, אַךְ רֵעֲךָ אֵינֶנּוּ נִבְנֶה. 18אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם. 19בְּרַם בַּקְּהִלָּה אֲנִי מַעֲדִיף לוֹמַר חָמֵשׁ מִלִּים בְּעֶזְרַת שִׂכְלִי כְּדֵי לְלַמֵּד גַּם אֲחֵרִים – מֵאֲשֶׁר לְהַשְׁמִיעַ רִבְבוֹת מִלִּים בְּלָשׁוֹן.
20אַחַי, אַל תִּהְיוּ יְלָדִים בַּחֲשִׁיבָה; הֱיוּ יְלָדִים בְּעִנְיְנֵי רִשְׁעוּת, אַךְ בַּחֲשִׁיבָה הֱיוּ מְבֻגָּרִים. 21בַּתּוֹרָה כָּתוּב: "כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ." 22לְפִיכָךְ הַלְּשׁוֹנוֹת אֵינָן אוֹת לַמַּאֲמִינִים, אֶלָּא לַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים. וְהַנְּבוּאָה אֵינֶנָּה לַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים, אֶלָּא לַמַּאֲמִינִים. 23וְהִנֵּה אִם תִּתְכַּנֵּס כָּל הַקְּהִלָּה וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, וְיִכָּנְסוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם מֻשָּׂג בָּעִנְיָן, אוֹ אֲנָשִׁים בִּלְתִּי מַאֲמִינִים, כְּלוּם לֹא יֺאמְרוּ שֶׁאַתֶּם מְשֻׁגָּעִים? 24אֲבָל אִם הַכֺּל מִתְנַבְּאִים וְיִכָּנֵס אִישׁ בִּלְתִּי מַאֲמִין, אוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ מֻשָּׂג בְָּעִנְיָן, אֲזַי יוּכַח עַל־יְדֵי כֻּלָּם וְיִדּוֹן עַל־יְדֵי כֻּלָּם: 25סִתְרֵי לִבּוֹ יִגָּלוּ וְהוּא יִפֺּל עַל פָּנָיו בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה לֵאלֹהִים וְיַכְרִיז כִּי אָכֵן יֵשׁ אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם.
26וּבְכֵן מַה תַּעֲשׂוּ, אַחַי? כַּאֲשֶׁר אַתֶּם נִקְהָלִים יַחְדָּיו, לְאֶחָד יֵשׁ מִזְמוֹר, לְאַחֵר יֵשׁ דְּבַר־הוֹרָאָה, לָזֶה הִתְגַּלּוּת, לָזֶה לָשׁוֹן וְלָזֶה פֵּרוּשׁ; יְהֵא נָא הַכֺּל לְמַעַן תִּבָּנוּ. 27אִם מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן, יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה, לֹא יוֹתֵר; זֶה אַחַר זֶה יְדַבְּרוּ וְאֶחָד יְפָרֵשׁ. 28אַךְ אִם אֵין מְפָרֵשׁ, יַחֲרִישׁוּ בַּקְּהִלָּה וִידַבְּרוּ לְעַצְמָם וְלֵאלֹהִים. 29אֲשֶׁר לַנְּבִיאִים, שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה יְדַבְּרוּ וְהַשְּׁאָר יִבְחֲנוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם. 30אִם יִגָּלֶה דָּבָר לְאַחַד הַיּוֹשְׁבִים שָׁם יַחֲרִישׁ הָרִאשׁוֹן, 31כִּי כֻּלְּכֶם יְכוֹלִים לְהִתְנַבֵּא זֶה אַחַר זֶה בְּאֺפֶן שֶׁהַכֺּל יִלְמְדוּ וְהַכֺּל יִתְעוֹדְדוּ. 32וְרוּחוֹת הַנְּבִיאִים כְּפוּפוֹת לַנְּבִיאִים, 33שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ אֱלֹהֵי מְהוּמָה אֶלָּא אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם.
כַּנָּהוּג בְּכָל קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, 34הַנָּשִׁים תֶּחֱשֶׁינָה בַּקְּהִלּוֹת; אֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר, אֶלָּא תִּכָּנַעְנָה לְמָרוּת, כְּמוֹ שֶׁגַּם הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת. 35וְאִם רְצוֹנָן לִלְמֺד דָּבָר, תִּשְׁאַלְנָה אֶת בַּעֲלֵיהֶן בַּבַּיִת, כִּי לֹא יָאֶה שֶׁאִשָּׁה תְּדַבֵּר בַּקְּהִלָּה.
36הַאִם מִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים? וְכִי רַק אֲלֵיכֶם הִגִּיעַ? 37כָּל הַחוֹשֵׁב שֶׁהוּא עַצְמוֹ נָבִיא אוֹ אִישׁ רוּחָנִי, שֶׁיַּכִּיר כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם מִצְווֹת הָאָדוֹן הֵם. 38וְאִם מִישֶׁהוּ אֵינוֹ מַכִּיר, לֹא יֻכַּר בּוֹ. 39וּבְכֵן, אַחַי, הִשְׁתּוֹקְקוּ לְהִתְנַבֵּא וְאַל תִּמְנְעוּ דִּבּוּר בִּלְשׁוֹנוֹת, 40אֲבָל יֵעָשֶׂה נָא הַכֺּל בְּאֺפֶן רָאוּי וּבְסֵדֶר.
Currently Selected:
הראשונה אל הקורינתים יד: תנ״ך ומודרני
Highlight
Share
Copy
Want to have your highlights saved across all your devices? Sign up or sign in
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל
