הראשונה אל הקורינתים י

אזהרה על עבודת אלילים

1אַחַי, אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם שֶׁאֲבוֹתֵינוּ כֻּלָּם הָיוּ תַּחַת הֶעָנָן, וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם, 2וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמֺשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם. 3כֻּלָּם אָכְלוּ אוֹתוֹ מַאֲכָל רוּחָנִי, 4וְכֻלָּם שָׁתוּ אוֹתוֹ מַשְׁקֶה רוּחָנִי, כִּי שָׁתוּ מִן הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהוֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הוּא הַמָּשִׁיחַ. 5אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה אֱלֹהִים וְהֵם הוּמְתוּ בַּמִּדְבָּר. 6כָּל זֶה הָיָה דֻּגְמָה לָנוּ, לְמַעַן לֹא נִתְאַוֶּה לְרָעוֹת כְּשֵׁם שֶׁהִתְאַוּוּ הֵם. 7אַל תִּהְיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ כַּמָּה מֵהֶם, כַּכָּתוּב: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֺל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק." 8גַּם אַל נִזְנֶה כְּשֵׁם שֶׁזָּנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּבְיוֹם אֶחָד נָפְלוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֶלֶף. 9וְאַל נְנַסֶּה אֶת יהוה כְּשֵׁם שֶׁנִּסּוּהוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וְהוּמְתוּ עַל־יְדֵי הַנְּחָשִׁים. 10אַף אַל תִּתְלוֹנְנוּ כְּשֵׁם שֶׁהִתְלוֹנְנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּמֵתוּ בִּידֵי הַמַלְאָךָ הַמַּשְׁחִית. 11מַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם הָיָה לֶקַח לְדֻגְמָה וְזֶה נִכְתַּב כְּדֵי לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר קִצֵּי הָעוֹלָמִים הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ. 12לָכֵן מִי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי עֲמִידָתוֹ אֵיתָנָה, יִזָּהֵר פֶּן יִפֺּל. 13שׁוּם נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם מִלְּבַד נִסָּיוֹן אֱנוֹשִׁי רָגִיל. נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֺד בּוֹ.

14עַל כֵּן, חֲבִיבַי, תִּבְרְחוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים. 15כְּאֶל אֲנָשִׁים נְבוֹנִים אֲנִי מְדַבֵּר; שִׁפְטוּ אַתֶּם מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר: 16כּוֹס הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים עָלֶיהָ, הַאֵין הִיא הִתְחַבְּרוּת לְדַם הַמָּשִׁיחַ? הַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ בּוֹצְעִים, הַאֵין הוּא הִתְחַבְּרוּת לְגוּף הַמָּשִׁיחַ? 17מִשּׁוּם שֶׁהַלֶּחֶם אֶחָד, אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד; שֶׁכֵּן כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בַּלֶּחֶם הָאֶחָד. 18רְאוּ נָא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. הַאִם אֵין הָאוֹכְלִים מִן הַקָּרְבָּנוֹת שֻׁתָּפִים בַּמִּזְבֵּחַ? 19וּבְכֵן מָה אֲנִי אוֹמֵר – שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים? שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל? 20לֹא! אֶלָּא מַה שֶּׁהַגּוֹיִם מַקְרִיבִים, לְשֵׁדִים הֵם מַקְרִיבִים וְלֹא לֵאלֹהִים; וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לַשֵּׁדִים. 21אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס הָאָדוֹן וּמִכּוֹס הַשֵּׁדִים; אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשֻׁלְחַן הָאָדוֹן וּבְשֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים. 22הַאִם נָעֵז לְעוֹרֵר אֶת קִנְאַת הָאָדוֹן? כְּלוּם חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ?

23הַכֺּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֺּל מוֹעִיל; הַכֺּל מֻתָּר, אַךְ לֹא הַכֺּל בּוֹנֶה. 24אִישׁ אַל יְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ אֶלָּא אֶת טוֹבַת זוּלָתוֹ. 25אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְכָּר בַּשּׁוּק וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן, 26כִּי לַיהוה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. 27אִם יַזְמִינְכֶם אִישׁ בִּלְתִּי מַאֲמִין וּרְצוֹנְכֶם לָלֶכֶת אֵלָיו, אִכְלוּ כָּל מַה שֶּׁיֻּגַּשׁ לָכֶם וְאַל תִּשְׁאֲלוּ שׁוּם שְׁאֵלָה שֶׁל מַצְפּוּן. 28אֲבָל אִם מִישֶׁהוּ יֺאמַר לָכֶם: "זֶה נִזְבַּח לֶאֱלִיל", אַל תֺּאכְלוּ לְמַעַן הָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לָכֶם וּלְמַעַן הַמַּצְפּוּן. 29מַצְפּוּן, אֲנִי אוֹמֵר – לֹא זֶה שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁל הָאַחֵר, שֶׁכֵּן לָמָּה שֶׁתִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל אַחֵר? 30אִם אֲנִי מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל לָמָּה שֶׁיְּדֻבַּר בִּי רָעוֹת בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי מְבָרֵךְ עָלָיו? 31וּבְכֵן אִם תֺּאכְלוּ אוֹ תִּשְׁתּוּ, אוֹ כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ – עֲשׂוּ אֶת הַכֺּל לְמַעַן כְּבוֹד אֱלֹהִים. 32אַל תִּהְיוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַגּוֹיִם וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים, 33כְּדֶרֶךְ שֶׁגַּם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רָצוּי לְכֻלָּם בְּכָל דָּבָר וְאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבָתִי אֲנִי, אֶלָּא אֶת טוֹבַת הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשְׁעוּ.

Currently Selected:

הראשונה אל הקורינתים י: תנ״ך ומודרני

Highlight

Copy