Vèsè popilè nan Bib la ki soti nan לוקס יד

Pataje

"מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינֶנּוּ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, אֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו וְאַף אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.

מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ וְאֵינוֹ בָּא אַחֲרַי אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.

כִּי כָּל הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם."

לְפִיכָךְ כָּל אִישׁ מִכֶּם שֶׁאֵינֶנּו מְוַתֵּר עַל כָּל רְכוּשׁוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.

מִי מִכֶּם, הֶחָפֵץ לִבְנוֹת מִגְדָּל, לֹא יֵשֵׁב תְּחִלָּה וִיחַשֵּׁב אֶת הַהוֹצָאוֹת, לְבָרֵר אִם יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהַשְׁלִים אוֹתוֹ? שֶׁהֲרֵי אִם אַחֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ יְסוֹד לֹא יוּכַל לְסַיֵּם, כָּל רוֹאָיו יַתְחִילוּ לִלְעֺג לוֹ וְיֺאמְרוּ: 'הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִגְמֺר!'

כְּשֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה הַזְמֵן אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הַפִּסְחִים וְהָעִוְרִים. וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֺל לְךָ, כִּי בִּתְחִיַּת הַצַּדִּיקִים יְשֻׁלַּם לְךָ."

הַמֶּלַח הוּא טוֹב; אַךְ אִם גַּם לַמֶּלַח תֺּאבַד מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? אֵין הוּא מוֹעִיל לֹא לָאֲדָמָה וְלֹא לַדֺּמֶן; הַחוּצָה מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֺעַ, שֶׁיִּשְׁמַע!"