אל הרומים 14:15-33

שתף

אל הרומים 14:15-33 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)

אֲנִי בָּטוּחַ, אַחַי, שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים טוּב, מְלֵאִים כָּל דַּעַת וְיוֹדְעִים גַּם לְהוֹכִיחַ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. בְּכָל זֺאת כָּתַבְתִּי לָכֶם פֺּה וָשָׁם בְּהֶעָזָה רַבָּה לְמַדַּי, כְּמִי שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת זִכְרוֹנְכֶם, וְזֺאת עַל־סְמַךְ הַחֶסֶד הַנָּתוּן לִי מֵאֵת אֱלֹהִים לִהְיוֹת מְשָׁרֵת־קֺדֶשׁ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּשְׁבִיל הַגּוֹיִם וּלְכַהֵן בִּבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹיִם יִהְיוּ לְמִנְחָה רְצוּיָה, מְקֻדֶּשֶׁת בְּרוּחַ הַקֺּדֶשׁ. לָכֵן, הוֹדוֹת לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ יָכוֹל אֲנִי לְהִתְגָּאוֹת בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים לֵאלֹהִים וְלֹא אָעֵז לְדַבֵּר בִּלְתִּי אִם עַל הַדְּבָרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ עָשָׂה דַּרְכִּי כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִם לִידֵי צִיּוּת, וְזֺאת עַל־יְדֵי דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּכֺחַ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּבְכֺחַ רוּחַ הַקֺּדֶשׁ, בְּאֺפֶן שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְבַשֵּׂר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ עַד אִלּוּרִיקוֹן. וְאָמְנָם הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַשֵּׂר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם הִשְׁמִיעוּ בָּהֶם אֶת שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶבְנֶה עַל יְסוֹד שֶׁל אֲחֵרִים, אֶלָּא כַּכָּתוּב: " אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ, וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ ." לָכֵן גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת נִמְנַע מִמֶּנִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם. אֲבָל כָּעֵת, הוֹאִיל וְאֵין לִי עוֹד מָקוֹם לִפְעֻלָּה בָּאֲזוֹרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁנִים רַבּוֹת מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לָבוֹא אֲלֵיכֶם, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּדַרְכִּי לִסְפָרַד אָסוּר לִרְאוֹתְכֶם, וּלְאַחַר שֶׁאֵהָנֶה קִמְעָה אֶצְלְכֶם תְּשַׁלְּחוּנִי לְהֶמְשֵׁךְ דַּרְכִּי. אוּלָם כָּעֵת אֲנִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְעֶזְרַת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי מָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה רָאוּ לְנָכוֹן לִתְרֺם תְּרוּמָה לַעֲנִיֵּי הַקְּדוֹשִׁים. הֵם רָאוּ זֺאת לְנָכוֹן וְזוֹהִי חוֹבָתָם כְּלַפֵּיהֶם; שֶׁכֵּן אִם הַגּוֹיִם שֻׁתְּפוּ בַּדְּבָרִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלָּהֶם, עֲלֵיהֶם גַּם לְסַיֵּעַ לָהֶם בִּדְבָרִים חָמְרִיִּים. לָכֵן לְאַחַר שֶׁאַשְׁלִים זֺאת וְאֶמְסֺר לָהֶם בַּחֲתִימָתִי אֶת הַתְּרוּמָה הַזֺּאת, אָסוּר אֲלֵיכֶם בְּדַרְכִּי לִסְפָרַד. אֲנִי בָּטוּחַ כִּי כַּאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם, אָבוֹא בִּמְלוֹא בִּרְכַּת הַמָּשִׁיחַ. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי, לְמַעַן אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְמַעַן אַהֲבַת הָרוּחַ, לְהֵאָבֵק יַחַד אִתִּי בִּתְפִלּוֹת לֵאלֹהִים בַּעֲדִי, כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִידֵי הַסּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְשֵׁרוּתִי לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם יִהְיֶה לְרָצוֹן בְּעֵינֵי הַקְּדוֹשִׁים, וּכְדֵי שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְאָנוּחַ בְּחֶבְרַתְכֶם. אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם עִם כֻּלְּכֶם. אָמֵן.