אל הרומים 16:1-32
אל הרומים 16:1-32 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)
אֵינֶנִּי בּוֹשׁ בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהֲרֵי הִיא כֺּחַ הָאֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין, אֶת הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם אֶת הַלֹּא־יְהוּדִי; כִּי בָּהּ צִדְקַת הָאֱלֹהִים מִתְגַּלֵּית מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְתַכְלִית אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה." וְאָמְנָם זַעַם אֱלֹהִים נִגְלֶה מִן הַשָּׁמַיִם עַל כָּל עַוְלָתָם וְרִשְׁעָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַמְעַכְּבִים בְּרִשְׁעָתָם אֶת הָאֱמֶת; כִּי מַה שֶּׁנּוֹדַע עַל אֱלֹהִים גָּלוּי בְּקִרְבָּם, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים גִּלָּה לָהֶם. הֲלֹא עַצְמוּתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת, הִיא כֺּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלֹהוּתוֹ, נִרְאֵית בְּבֵרוּר מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּהְיוֹתָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵּׂכֶל בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ. לָכֵן אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק, שֶׁהֲרֵי לַמְרוֹת שֶׁיּוֹדְעִים הֵם אֶת אֱלֹהִים לֹא כִּבְּדוּ אוֹתוֹ כָּרָאוּי לֵאלֹהִים, אַף לֹא הוֹדוּ לוֹ, אֶלָּא נִתְפְּסוּ לְמַחֲשֶׁבֶת הֶבֶל וְנִטַּמְטֵם לִבָּם הָאֱוִילִי. הֵם הִתְיַמְּרוּ לִהְיוֹת חֲכָמִים, אַךְ נִהְיוּ לִכְסִילִים וְהֵמִירוּ אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בִּלְתִּי חוֹלֵף בִּדְמוּת צַלְמוֹ שֶׁל אָדָם בֶּן־חֲלוֹף וּבִדְמוּת צַלְמֵי עוֹפוֹת, חַיּוֹת וּרְמָשִׂים. לָכֵן מְסָרָם אֱלֹהִים לְטֻמְאָה בִּידֵי תַּאֲווֹת לִבָּם, לְחַלֵּל אֶת גּוּפָם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם – אֲנָשִׁים שֶׁהֵמִירוּ אֶת אֱמֶת הָאֱלֹהִים בַּשֶּׁקֶר וְכִבְּדוּ וְעָבְדוּ אֶת הַנִּבְרָא בִּמְקוֹם אֶת הַבּוֹרֵא הַמְבֺרָךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן. מִשּׁוּם כָּךְ הִסְגִּירָם אֱלֹהִים לִתְשׁוּקוֹת בְּזוּיוֹת, עַד כִּי אֲפִלּוּ נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ יְחָסִים טִבְעִיִּים בְּבִלְתִּי טִבְעִיִּים. וְכֵן גַּם הַגְּבָרִים נָטְשׁוּ אֶת הַיְחָסִים הַטִּבְעִיִּים עִם הַנָּשִׁים וּבָעֲרוּ בְּתַאֲוָה זֶה אֶל זֶה; גְּבָרִים עָשׂוּ תּוֹעֵבָה בִּגְבָרִים וְקִבְּלוּ בְּגוּפָם הֵם אֶת הַגְּמוּל הָרָאוּי לַסְּטִיָּה שֶׁלָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא חָשְׁבוּ לְנָכוֹן לְהַכִּיר בֵּאלֹהִים, הִסְגִּירָם אֱלֹהִים לַהֲלַךְ־רוּחַ מְגֻנֶּה, לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. אָכֵן מְלֵאִים הֵם בְּכָל עַוְלָה, רֶשַׁע, חַמְדָנוּת, רֺעַ; מְלֵאֵי קִנְאָה, רֶצַח, מְרִיבָה, מִרְמָה, מְזִמָּה. הוֹלְכֵי רָכִיל הֵם, מוֹצִיאֵי דִּבָּה, שׂוֹנְאֵי אֱלֹהִים, חֲצוּפִים, גֵּאִים, רַבְרְבָנִים, חוֹרְשֵׁי רָעָה, מַמְרִים פִּי הוֹרִים, חַסְרֵי הֲבָנָה, בִּלְתִּי נֶאֱמָנִים, קְשׁוּחֵי לֵב, אַכְזָרִים. הֵם יוֹדְעִים אֶת חֻקַּת אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לְפִיהָ עוֹשֵׂי מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה רְאוּיִים לְמִיתָה, אַךְ לֹא זֺאת בִּלְבַד שֶׁהֵם עוֹשִׂים אוֹתָם, הֵם גַּם תּוֹמְכִים בְּעוֹשֵׂיהֶם.