מרקוס 26:14-50
מרקוס 26:14-50 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)
לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ אֶת הַהַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'אַכֶּה אֶת־הָרֺעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֺּאן ', אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל." אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "גַּם אִם הַכֺּל יִכָּשְׁלוּ, אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל!" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי הַיּוֹם בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי." אַךְ כֵּיפָא אָמַר בְּיֶתֶר תֺּקֶף: "אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ!" וְכֵן אָמְרוּ כֻּלָּם. הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים. אָמַר לְתַלְמִידָיו: "שְׁבוּ פֺּה עַד שֶׁאֶתְפַּלֵל." לָקַח אִתּוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֺב וְאֶת יוֹחָנָן וְהֵחֵל מִתְמַלֵּא חֲרָדָה וּמוּעָקָה. אָמַר לָהֶם: "נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד מָוֶת. הִשָּׁאֲרוּ פֺּה וִהְיוּ עֵרִים." הוּא הָלַךְ מְעַט הָלְאָה, נָפַל אַרְצָה וְהִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲבֺר מִמֶּנּוּ הַשָּׁעָה, אִם אֶפְשָׁר. "אַבָּא, אָבִי", אָמַר יֵשׁוּעַ, "אַתָּה כֺּל יָכוֹל, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה." לְאַחַר מִכֵּן בָּא וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים. אָמַר אֶל כֵּיפָא: "שִׁמְעוֹן, אַתָּה יָשֵׁן? הַאִם לֹא יָכֺלְתָּ לִהְיוֹת עֵר שָׁעָה אַחַת? הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חַלָּשׁ." שׁוּב הָלַךְ וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ אוֹתָם דְּבָרִים. וְשׁוּב בָּא וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲנוֹת לוֹ. הוּא בָּא פַּעַם שְׁלִישִׁית וְאָמַר לָהֶם: "עוֹדְכֶם יְשֵׁנִים וְנָחִים? דַּי! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, הִנֵּה בֶּן־הָאָדָם נִמְסָר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים. קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה הַמַּסְגִּיר אוֹתִי מִתְקָרֵב!" עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, וְאִתּוֹ הָמוֹן, בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת, בָּאִים מִטַּעַם רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים. הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִקְדִּים לָתֵת לָהֶם סִימָן בְּאָמְרוֹ: "מִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ נְשִׁיקָה זֶה הוּא; תִּפְסוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ בְּלִוְיַת מִשְׁמָר." כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ נִגַּשׁ אֵלָיו מִיָּד וְאָמַר: "רַבִּי", וְנָשַׁק לוֹ. הֵם שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם וְתָפְסוּ אוֹתוֹ. אֲבָל אַחַד הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁלַף חֶרֶב וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת עֶבֶד הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֺּס אוֹתִי. יוֹם יוֹם הָיִיתִי אִתְּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי וְלֹא תְּפַסְתֶּם אוֹתִי, אַךְ זֺאת כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ הַכְּתוּבִים." אָז עֲזָבוּהוּ כֻּלָּם וּבָרְחוּ.
מרקוס 26:14-50 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)
לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ אֶת הַהַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'אַכֶּה אֶת־הָרֺעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֺּאן ', אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל." אָמַר לוֹ כֵּיפָא: "גַּם אִם הַכֺּל יִכָּשְׁלוּ, אֲנִי לֹא אֶכָּשֵׁל!" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי הַיּוֹם בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי." אַךְ כֵּיפָא אָמַר בְּיֶתֶר תֺּקֶף: "אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ!" וְכֵן אָמְרוּ כֻּלָּם. הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גַּת שְׁמָנִים. אָמַר לְתַלְמִידָיו: "שְׁבוּ פֺּה עַד שֶׁאֶתְפַּלֵל." לָקַח אִתּוֹ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֺב וְאֶת יוֹחָנָן וְהֵחֵל מִתְמַלֵּא חֲרָדָה וּמוּעָקָה. אָמַר לָהֶם: "נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד מָוֶת. הִשָּׁאֲרוּ פֺּה וִהְיוּ עֵרִים." הוּא הָלַךְ מְעַט הָלְאָה, נָפַל אַרְצָה וְהִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲבֺר מִמֶּנּוּ הַשָּׁעָה, אִם אֶפְשָׁר. "אַבָּא, אָבִי", אָמַר יֵשׁוּעַ, "אַתָּה כֺּל יָכוֹל, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה." לְאַחַר מִכֵּן בָּא וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים. אָמַר אֶל כֵּיפָא: "שִׁמְעוֹן, אַתָּה יָשֵׁן? הַאִם לֹא יָכֺלְתָּ לִהְיוֹת עֵר שָׁעָה אַחַת? הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חַלָּשׁ." שׁוּב הָלַךְ וְהִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ אוֹתָם דְּבָרִים. וְשׁוּב בָּא וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְּבֵדוֹת, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲנוֹת לוֹ. הוּא בָּא פַּעַם שְׁלִישִׁית וְאָמַר לָהֶם: "עוֹדְכֶם יְשֵׁנִים וְנָחִים? דַּי! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, הִנֵּה בֶּן־הָאָדָם נִמְסָר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים. קוּמוּ וְנֵלֵךְ. הִנֵּה הַמַּסְגִּיר אוֹתִי מִתְקָרֵב!" עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, וְאִתּוֹ הָמוֹן, בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת, בָּאִים מִטַּעַם רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים. הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִקְדִּים לָתֵת לָהֶם סִימָן בְּאָמְרוֹ: "מִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ נְשִׁיקָה זֶה הוּא; תִּפְסוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ בְּלִוְיַת מִשְׁמָר." כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ נִגַּשׁ אֵלָיו מִיָּד וְאָמַר: "רַבִּי", וְנָשַׁק לוֹ. הֵם שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם וְתָפְסוּ אוֹתוֹ. אֲבָל אַחַד הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁלַף חֶרֶב וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת עֶבֶד הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֺּס אוֹתִי. יוֹם יוֹם הָיִיתִי אִתְּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי וְלֹא תְּפַסְתֶּם אוֹתִי, אַךְ זֺאת כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ הַכְּתוּבִים." אָז עֲזָבוּהוּ כֻּלָּם וּבָרְחוּ.