לוקס 13:10-37
לוקס 13:10-37 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)
אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְיוֹשְׁבִים בְּשַׂק וָאֵפֶר. וּבְכָל זֺאת לְצוֹר וְצִידוֹן יֵקַל בַּדִּין מִכֶּם. וְאַתְּ כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? שְׁאוֹלָה תֵּרְדִי! הַשּׁוֹמֵעַ אֲלֵיכֶם, אֵלַי הוּא שׁוֹמֵעַ. הַדּוֹחֶה אֶתְכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה. וְהַדּוֹחֶה אוֹתִי דּוֹחֶה אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי." הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ." אָמַר לָהֶם: "רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם. הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַכֺּחַ לִרְמֺס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֺּחַ הָאוֹיֵב, וּמְאוּמָה לֹא יִפְגַּע בָּכֶם. וּבְכָל זֺאת אַל תִּשְׂמְחוּ עַל שֶׁהָרוּחוֹת נִכְנָעוֹת לָכֶם; שִׂמְחוּ עַל כָּךְ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם." אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ וְאָמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ. הַכֺּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף לֹא מִי הוּא הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ." הוּא פָּנָה אֶל הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים חָפְצוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֺעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ." אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֺן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?" הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "' וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֺדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ '." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה זֹאת וְתִחְיֶה." אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים. וְהִנֵּה כֺּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו. לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.' וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?" הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה."