יוחנן 1:19-37

שתף

יוחנן 1:19-37 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)

אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֺאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן. נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: "שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!" וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו. שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: "רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה." יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֺאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. "הִנֵּה הָאִישׁ!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים, הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: "צְלֹב! צְלֹב!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: "קְחוּהוּ אַתֶּם וְצִלְבוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ אַשְׁמָה." הֵשִׁיבוּ לוֹ: "תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים." כְּשֶׁשָּׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה גָּבַר פַּחְדּוֹ. הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "מֵאַיִן אַתָּה?" אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא עָנָה לוֹ. אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: "אֵלַי לֹא תְּדַבֵּר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי סַמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לִצְלֹב אוֹתְךָ?" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם סַמְכוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן לְךָ מִלְמַעְלָה. לָכֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ." מֵרֶגַע זֶה נִסָּה פִּילָטוֹס לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹכְחִים צָעֲקוּ בְּאָמְרָם: "אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת זֶה אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר! כָּל הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַקֵּיסָר!" כַּאֲשֶׁר שָׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם מְרֻצָּף אֲבָנִים הַנִּקְרָא "גַּבְּתָא". אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב פֶּסַח וְהַשָּׁעָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים: "הִנֵּה מַלְכְּכֶם!" אַךְ הַלָּלוּ צָעֲקוּ: "קַח, קַח וּצְלֹב אוֹתוֹ!" אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: "הַאֶצְלֹב אֶת מַלְכְּכֶם?" הֵשִׁיבוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים: "אֵין לָנוּ מֶלֶךְ זוּלָתִי הַקֵּיסָר!" אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה. לָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֺּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֺּלֶת. שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם. פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב: "יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים." אֶת הַכְּתֺבֶת הַזֺּאת קָרְאוּ יְהוּדִים רַבִּים, כִּי מְקוֹם צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר, וּכְתוּבָה הָיְתָה בְּעִבְרִית, בְּרוֹמִית וּבִיוָנִית. אָמְרוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים אֶל פִּילָטוֹס: "אַל נָא תִּכְתֺּב 'מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים', אֶלָּא 'זֶה אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים'." הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: "מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי." הַחַיָּלִים שֶׁצָּלְבוּ אֶת יֵשׁוּעַ לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת הַכֻּתֺּנֶת, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר, אֲרִיגָה רְצוּפָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אַל נָא נִקְרַע אוֹתָהּ, אֶלָּא נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִּהְיֶה." זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: " יְחַלְּקוּ בְּגָדַי לָהֶם וְעַל – לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל ", וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים. עַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ, מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית. כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: "אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ." לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: "הִנֵּה אִמְּךָ." מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ. יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֺּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: "אֲנִי צָמֵא." כְּלִי מָלֵא חֺמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֺמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו. אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֺמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: "נִשְׁלַם", וּבְהַרְכִּינוֹ רֺאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֺּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת. לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ. כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו. אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֺמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד – וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: " וְעֶצֶם לֹא תִּשְׁבְּרוּ־בוֹ ." וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: " וְהִבִּיטוּ אֵלָי אֶת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ ."