אל העברים 1:11-15

שתף

אל העברים 1:11-15 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)

הָאֱמוּנָה הִיא בִּטָּחוֹן בְּמַמָּשׁוּת הַדְּבָרִים הַמְקֻוִּים, הוֹכָחַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים. בִּגְלָלָהּ הוּעַד עַל הַקַּדְמוֹנִים. בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמִים הוּכְנוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, בְּאֺפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נִתְהַוָּה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל לֵאלֹהִים קָרְבָּן טוֹב מִזֶּה שֶׁהֵבִיא קַיִן; בִּגְלָלָהּ הוּעַד עָלָיו כִּי צַדִּיק הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הֵעִיד עַל מַתְּנוֹתָיו, וּבִגְלָלָהּ הוּא מְדַבֵּר עֲדַיִן גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּת. בִּזְכוּת אֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ בְּלִי לִרְאוֹת מָוֶת, " וְאֵינֶנּוּ, כִּי־לָקַח אֺתוֹ אֱלֹהִים ". וְהוּעַד עָלָיו לִפְנֵי הִלָּקְחוֹ כִּי "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ." וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֺחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה צִיֵּת אַבְרָהָם בְּהִקָּרְאוֹ לָצֵאת אֶל מָקוֹם שֶׁהָיָה עָתִיד לְקַבֵּל לְנַחֲלָה, וְהוּא יָצָא מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַהַבְטָחָה כְּגֵר בְּאֶרֶץ זָרָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּאֺהָלִים עִם יִצְחָק וְיַעֲקֺב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה; כִּי חִכָּה לָעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת, שֶׁאַדְרִיכָלָהּ וּמְקִימָהּ הוּא הָאֱלֹהִים. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה קִבְּלָה גַּם שָׂרָה כֺּחַ לַהֲרוֹת אַף לְאַחַר שֶׁהִזְדַּקְּנָה, שֶׁכֵּן חָשְׁבָה אֶת הַמַּבְטִיחַ לְנֶאֱמָן. עַל כֵּן גַּם מֵאֶחָד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מֵת, יָצְאוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֺב וְכַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר. בְּעוֹדָם מַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנָה מֵתוּ כָּל אֵלֶּה בְּלִי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַדְּבָרִים הַמֻּבְטָחִים, וְאוּלָם רָאוּ אוֹתָם מֵרָחוֹק וְקִדְּמוּ אוֹתָם בִּבְרָכָה כְּשֶׁהֵם מוֹדִים כִּי זָרִים וְגוֹלִים הֵם בָּאָרֶץ. הֵן הַמְדַבְּרִים כָּךְ מַצְהִירִים שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לָהֶם אֶרֶץ מוֹשָׁב. וְאִלּוּ כִּוְּנוּ דַּעְתָּם עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה, הָיָה לָהֶם זְמַן לָשׁוּב אֵלֶיהָ.