הראשונה אל טימותיאוס 1:6-21
הראשונה אל טימותיאוס 1:6-21 תנ"ך וברית חדשה בתרגום מודני (תנ״ך ומודרני)
כָּל הַנִּמְצָאִים תַּחַת עֺל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ נָא אֶת אֲדוֹנֵיהֶם רְאוּיִים לִמְלוֹא כָּבוֹד, לְמַעַן לֹא יְגֻדַּף שֵׁם אֱלֹהִים וְלֹא תְּגֻדַּף תּוֹרָתֵנוּ. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדוֹנֵיהֶם מַאֲמִינִים, אַל יָקֵלּוּ רֺאשׁ כְּנֶגְדָּם בְּשֶׁל הֱיוֹתָם אֲחֵיהֶם לָאֱמוּנָה; אַדְּרַבָּא, יַעַבְדוּ נָא אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּהֱנִים מִשֵּׁרוּתָם הַטּוֹב מַאֲמִינִים הֵם וַאֲהוּבִים. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּלַמֵּד וְתַדְגִּישׁ. אִישׁ הַמּוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ מַסְכִּים לִדְבָרָיו הַבְּרִיאִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְלַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּהֶתְאֵם לַחֲסִידוּת, אֲזַי הַגַּאֲוָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר, וְהוּא בַּעַל נְטִיָּה חוֹלָנִית לַחֲקִירוֹת וּוִכּוּחִים הַמְבִיאִים לִידֵי קִנְאָה, רִיב, גִּדּוּפִים, חֲשָׁדוֹת מְרֻשָּׁעִים, וְלִידֵי הִתְנַצְּחֻיּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם הִתְנַוֵּן וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מֵהֶם, שֶׁבְּעֵינֵיהֶם חַיֵּי חֲסִידוּת פֵּרוּשָׁם לְהַרְוִיחַ רֶוַח. וְאָמְנָם חַיֵּי חֲסִידוּת הַמְלֻוִּים הִסְתַּפְּקוּת עַצְמִית רֶוַח גָּדוֹל הֵם; שֶׁהֲרֵי מְאוּמָה לֹא הֵבֵאנוּ עִמָּנוּ לָעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁלֹּא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּבְגָדִים, נִסְתַּפֵּק נָא בָּהֶם. אֲבָל הַשּׁוֹאֲפִים לְהִתְעַשֵּׁר נִלְכָּדִים בְּנִסָּיוֹן וּבְמַלְכֺּדֶת וּבְרֺב תַּאֲווֹת אֱוִילִיּוֹת וּמַזִּיקוֹת, הַמּוֹרִידוֹת אֶת הָאָדָם אֱלֵי הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן. הֲלֹא שֺׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת הוּא אַהֲבַת הַכֶּסֶף, וְיֵשׁ לְהוּטִים אַחֲרָיו שֶׁסָּטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְגָרְמוּ לְעַצְמָם מַכְאוֹבִים רַבִּים. אֲבָל אַתָּה, אִישׁ הָאֱלֹהִים, בְּרַח לְךָ מֵאֵלֶּה. רְדֺף צֶדֶק, חֲסִידוּת, אֱמוּנָה, אַהֲבָה, סַבְלָנוּת וַעֲנָוָה. הֵאָבֵק הַמַּאֲבָק הַטּוֹב לְמַעַן הָאֱמוּנָה. אֱחֺז בְּחַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר נִקְרֵאתָ אֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר הִצְהַרְתָּ עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹדָאָה הַיָּפָה בְּמַעֲמַד עֵדִים רַבִּים. לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַכֺּל וּלְנֶגֶד עֵינֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר הֵעִיד לִפְנֵי פּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס בְּהוֹדָאָתוֹ הַיָּפָה, הִנְנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ לִשְׁמֺר אֶת הַמִּצְוָה בְּטֺהַר וּבְלֹא דֺּפִי עַד הוֹפָעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בְּעִתּוֹתָיו יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמְבֺרָךְ, הָרִבּוֹן הַיָּחִיד, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים; לוֹ לְבַדּוֹ הָאַלְמָוֶת וְהוּא שׁוֹכֵן אוֹר נִשְׂגָּב מִקְּרֺב אֵלָיו; אָדָם לֹא רָאָהוּ וְאַף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ. לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלָמִים. אָמֵן. אֶת עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צַוֵּה שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם וְלֹא יִבְטְחוּ בָּעֺשֶׁר שֶׁאֵין בּוֹ בִּטָּחוֹן, אֶלָּא בֵּאלֹהִים הַמַּעֲנִיק לָנוּ אֶת הַכֺּל בְּשֶׁפַע לַהֲנָאָתֵנוּ. אֱמֺר לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, לְהַעֲשִׁיר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לָתֵת, לִהְיוֹת נְדִיבִים, לֶאֱצֺר לְעַצְמָם אוֹצָר טוֹב לֶעָתִיד, כְּדֵי שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. טִימוֹתֵיאוֹס, שְׁמֺר אֶת הַפִּקָּדוֹן! סוּר מִדִּבּוּרִים תְּפֵלִים וְחַסְרֵי קְדֻשָּׁה, וּמִטְּעָנוֹת וּפִרְכוֹת שֶׁל מַה שֶּׁבְּכָזָב מְכֻנֶּה "דַּעַת." יֵשׁ שֶׁהִתְיַמְּרוּ בָּהּ וְסָטוּ מִן הָאֱמוּנָה. הַחֶסֶד עִמָּכֶם. אָמֵן.