אל הרומים 1:2-4

עַל כֵּן אַתָּה, בֶּן־אָדָם הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט, אֵין לְךָ בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק, וְתִהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה, כִּי בְּשָׁפְטְךָ אֶת הַזּוּלַת אַתָּה מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמְךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עוֹשֶׂה אוֹתָם דְּבָרִים. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹפֵט עַל־פִּי הָאֱמֶת אֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. וְאַתָּה, בֶּן־אָדָם, הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עַל הָעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה וּבְעַצְמְךָ עוֹשֶׂה אוֹתָם, הַחוֹשֵׁב אַתָּה כִּי תִּמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים? אוֹ שֶׁמָּא אַתָּה מְזַלְזֵל בְּשֶׁפַע טוּבוֹ וְאֺרֶךְ רוּחוֹ וְסַבְלָנוּתוֹ, וְאֵינְךָ מֵבִין כִּי טוּבוֹ זֶה שֶׁל אֱלֹהִים מַדְרִיךְ אוֹתְךָ לִתְשׁוּבָה?