אל הרומים 19:14-23

לָכֵן נַחְתֺּר נָא אֶל דְּבָרִים שֶׁמְּבִיאִים לִידֵי שָׁלוֹם, וְאֶל דְּבָרִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יִבְנֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. אַל תַּהֲרֺס אֶת מְלֶאכֶת אֱלֹהִים בִּגְלַל מַאֲכָל. אָמְנָם הַכֺּל טָהוֹר, אַךְ רַע הַמַּעֲשֶׂה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְהָאֲכִילָה הִיא לְמִכְשׁוֹל. מוּטָב שֶׁלֹּא לֶאֱכֺל בָּשָׂר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִמָּנַע מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת אָחִיךָ. יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, חֲיֵה בָּהּ בְּעַצְמְךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא בּוֹרֵר לוֹ. אַךְ הָאוֹכֵל וּבְלִבּוֹ סָפֵק – אָשֵׁם, כִּי לֹא מִתּוֹךְ אֱמוּנָה פָּעַל. וְכָל מַה שֶׁאֵינוֹ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה חֵטְא הוּא.