ההתגלות 8:2-11

אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת זְמִירְנָה כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר מֵת וַיֶּחִי: אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת צָרָתְךָ וְאֶת עָנְיְךָ – אֶלָּא שֶׁעָשִׁיר אַתָּה – וְאֶת גִּדּוּפָם שֶׁל הָאוֹמְרִים 'יְהוּדִים אֲנַחְנוּ' וְאֵינָם אֶלָּא כְּנֶסֶת הַשָּׂטָן. אַל תִּירָא מִפְּנֵי מַה שֶּׁאַתָּה עָתִיד לִסְבֺּל. הִנֵּה עָתִיד הַשָּׂטָן לְהַשְׁלִיךְ אֲנָשִׁים מִכֶּם לַכֶּלֶא כְּדֵי שֶׁתְּנֻסּוּ, וְתִהְיֶה לָכֶם צָרָה עֲשֶׂרֶת יָמִים. הֱיֵה נֶאֱמָן עַד מָוֶת וְאֶתֵּן לְךָ עֲטֶרֶת הַחַיִּים. מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ לֹא יִנָּזֵק בַּמָּוֶת הַשֵּׁנִי.