ההתגלות 1:2-7

"אֶל מַלְאַךְ קְהִלַּת אֶפֶסוֹס כְּתֺב: אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָאוֹחֵז בִּימִינוֹ אֶת שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, הַמִּתְהַלֵּךְ בֵּין שֶׁבַע מְנוֹרוֹת הַזָּהָב: אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת עֲמָלְךָ וְאֶת סַבְלָנוּתְךָ וְשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת אַנְשֵׁי רֶשַׁע. בָּחַנְתָּ אֶת הַמְכַנִּים עַצְמָם שְׁלִיחִים וְאֵינָם, וּמָצָאתָ אוֹתָם כּוֹזְבִים. יֵשׁ לְךָ סַבְלָנוּת וְסָבַלְתָּ בִּגְלַל שְׁמִי וְלֹא עָיַפְתָּ. אֲבָל יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ, כִּי עָזַבְתָּ אֶת אַהֲבָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה. לָכֵן זְכֺר מִנַּיִן נָפַלְתָּ וַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרִאשׁוֹנִים; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאָסִיר אֶת מְנוֹרָתְךָ מִמְּקוֹמָהּ – אִם לֹא תַּחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה. אַךְ זֺאת לִזְכוּתְךָ: אַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מַעֲשֵׂי הַנִּיקוֹלָסִים אֲשֶׁר גַּם אֲנִי שׂוֹנֵא. מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת. הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֶאֱכֺל מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן אֱלֹהִים.