ההתגלות 1:13-18

רָאִיתִי חַיָּה עוֹלָה מִן הַיָּם, עֶשֶׂר קַרְנַיִם לָהּ וְשִׁבְעָה רָאשִׁים; עַל קַרְנֶיהָ עֲשָׂרָה כְּתָרִים וְעַל רָאשֶׁיהָ שְׁמוֹת גִּדּוּפִים. וְהַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי הָיְתָה דּוֹמָה לְנָמֵר, רַגְלֶיהָ כְּרַגְלֵי דֺּב וּפִיהָ כְּפִי אַרְיֵה. וְהַתַּנִּין נָתַן לָהּ אֶת כֺּחוֹ וְאֶת כִּסְאוֹ וְסַמְכוּת רַבָּה. אֶחָד מֵרָאשֶׁיהָ הָיָה כְּשָׁחוּט, אַךְ מַכַּת הַמָּוֶת אֲשֶׁר לָהּ נִרְפְּאָה וְכָל הָאָרֶץ הִשְׁתּוֹמְמָה עַל הַחַיָּה. הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לַתַּנִּין מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן אֶת הַשִּׁלְטוֹן לַחַיָּה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה בְּאָמְרָם: "מִי כְּמוֹ הַחַיָּה? וּמִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם עִמָּהּ?" נִתַּן לָהּ פֶּה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וּנְאָצוֹת וְנִתְּנָה לָהּ סַמְכוּת לִפְעֺל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים. הִיא פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בִּנְאָצוֹת כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים, לְנָאֵץ אֶת שְׁמוֹ וְאֶת מִשְׁכָּנוֹ, אֶת הַשּׁוֹכְנִים בַּשָּׁמַיִם. הֻתַּר לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַקְּדוֹשִׁים וּלְנַצְּחָם, וְנִתַּן לָהּ שִׁלְטוֹן עַל כָּל שֵׁבֶט וְעַם וְלָשׁוֹן וְאֻמָּה, וְיִשְׁתַּחֲווּ לָהּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶּׂה הַשָּׁחוּט מֵהִוָּסֵד תֵּבֵל. מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא! הַמְיֻעָד לַשְּׁבִי יֵלֵךְ בַּשְּׁבִי; וְהַמְיֻעָד לֵהָרֵג בַּחֶרֶב יֵהָרֵג בַּחֶרֶב. בָּזֶה סַבְלָנוּת הַקְּדוֹשִׁים וֶאֱמוּנָתָם. רָאִיתִי חַיָּה אַחֶרֶת עוֹלָה מִן הָאָרֶץ. הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי קַרְנַיִם דּוֹמוֹת לְקַרְנֵי שֶׂה וְהִיא דִִּבְּרָה כְּתַנִּין. אֶת סַמְכוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא מוֹצִיאָה אֶל הַפֺּעַל לְפָנֶיהָ, וּמְאַלֶּצֶת אֶת הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר מַכַּת הַמָּוֶת שֶׁלָּהּ נִרְפְּאָה. הִיא עוֹשָׂה אוֹתוֹת גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ עַד כְּדֵי הוֹרָדַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם אַרְצָה לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, וּמַתְעָה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת לְנֺכַח הַחַיָּה, בְּאָמְרָהּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם לַחַיָּה אֲשֶׁר הֻכְּתָה מַכַּת חֶרֶב וְחָיְתָה. גַּם הֻתַּר לָהּ לָתֵת רוּחַ לְצֶלֶם הַחַיָּה בְּאֺפֶן שֶׁצֶּלֶם הַחַיָּה גַּם יְדַבֵּר, וְאַף יִגְרֺם לְכָךְ שֶׁיּוּמְתוּ כָּל אֲשֶׁר אֵינָם מִשְׁתַּחֲוִים לְצֶלֶם הַחַיָּה. וְהִיא גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַכֺּל, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים, יָשִׂימוּ לָהֶם תָּו עַל יַד יְמִינָם אוֹ עַל מִצְחָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֺּר – אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּו, שֵׁם הַחַיָּה אוֹ מִסְפַּר שְׁמָהּ. בָּזֺאת הַחָכְמָה. מִי שֶׁבִּינָה לוֹ, יְחַשֵּׁב נָא אֶת מִסְפַּר הַחַיָּה, כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.