אל הפיליפים 10:4-20

אָכֵן שָׂמַחְתִּי מְאֺד בָּאָדוֹן שֶׁשּׁוּב עוֹרַרְתֶּם אֶת דַּאֲגַתְכֶם לִי; אָמְנָם בֶּעָבָר דְּאַגְתֶּם לִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָכֶם הִזְדַּמְּנוּת לִפְעֺל. אֵינֶנִּי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ מַחְסוֹר; לָמַדְתִּי לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, בְּכָל מַצָּב. יוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֺד בְּעֺנִי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֺד בְּשֶׁפַע. בְּכָל דָּבָר וּבְכָל הַנְּסִבּוֹת מֻרְגָּל אֲנִי גַּם לְשֺׂבַע וְגַם לְרָעָב, גַּם לְשֶׁפַע גַּם לְמַחְסוֹר. הַכֺּל אֲנִי יָכוֹל בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן בִּי כֺּחַ. עִם זֺאת טוֹב עֲשִׂיתֶם שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתֶּם בְּצָרָתִי. אַתֶּם הַפִילִיפִּים גַּם יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר יָצָאתִי מִמָּקֵדוֹנְיָה בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַבְּשׂוֹרָה, שׁוּם קְהִלָּה מִלְּבַדְּכֶם לֹא חָבְרָה אֵלַי בְּעִנְיַן מַתַּן עֶזְרָה אוֹ קַבָּלַת עֶזְרָה; הֵן גַּם בִּהְיוֹתִי בְּתֶסָּלוֹנִיקִי שְׁלַחְתֶּם אֵלַי כַּמָּה פְּעָמִים לְסַפֵּק אֶת צְרָכַי. לֹא שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵף לְמַתָּנוֹת; שׁוֹאֵף אֲנִי לִפְרִי שֶׁיִּרְבֶּה לִזְכוּתְכֶם. יֵשׁ לִי הַכֺּל בְּשֶׁפַע; מָלֵאתִי לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי מִידֵי אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם – רֵיחַ נִיחוֹחַ הֵם, מִנְחָה עֲרֵבָה רְצוּיָה לֵאלֹהִים. וֵאלֹהַי יְמַלֵּא אֶת כָּל צָרְכְּכֶם כְּפִי עֺשֶׁר כְּבוֹדוֹ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. לֵאלֹהִים אָבִינוּ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.