אל הפיליפים 1:4-8

עַל כֵּן, אַחַי, הָאֲהוּבִים וְהַיְקָרִים, שִׂמְחָתִי וַעֲטֶרֶת רֺאשִׁי, בְּדֶרֶךְ זֺאת עִמְדוּ נָא בָּאָדוֹן, אֲהוּבַי. הִנְנִי מַפְצִיר בְּאֶבְהוֹדְיָה וּבְסִינְטִיכִי לִהְיוֹת לֵב אֶחָד בָּאָדוֹן. וְאַתָּה, חֲבֵרִי הָאֲמִתִּי, הַנּוֹשֵׂא עִמִּי בָּעֺל, גַּם מִמְּךָ אֲנִי מְבַקֵּשׁ: עֲזֺר נָא לָהֶן; הֵן הִשְׁתַּתְּפוּ עִמִּי בְּמַאֲבַק הַבְּשׂוֹרָה, יַחַד עִם קְלֵמֶנְס וְעִם יֶתֶר שֻׁתָּפַי לָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶם בְּסֵפֶר הַחַיִּים. שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן בְּכָל עֵת; אֺמַר שׁוּב, שִׂמְחוּ. נֺעַם הֲלִיכוֹתֵיכֶם יִוָּדַע נָא לְכָל אָדָם. הָאָדוֹן קָרוֹב. אַל תִּדְאֲגוּ לְשׁוּם דָּבָר, כִּי אִם בְּכָל דָּבָר הַצִּיגוּ מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לֵאלֹהִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וּבְהוֹדָיָה. וּשְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנִּשְׂגָּב מִכָּל שֵׂכֶל יִנְצֺר אֶת לְבַבְכֶם וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. סוֹף דָּבָר, אַחַי, כָּל אֲשֶׁר אֱמֶת, כָּל מַה שֶׁנִּכְבָּד, כָּל דָּבָר יָשָׁר, טָהוֹר, מָלֵא נֺעַם, כָּל אֲשֶׁר שִׁמְעוֹ טוֹב, כָּל מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה, וְכָל דָּבָר הָרָאוּי לְשֶׁבַח – בְּאֵלֶּה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם.