אל הפיליפים 27:1-30

רַק הִתְנַהֲגוּ כָּרָאוּי לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן אֶשְׁמַע עֲלֵיכֶם – אִם בְּבוֹאִי לִרְאוֹתְכֶם, אִם בִּהְיוֹתִי רָחוֹק מִכֶּם – כִּי עוֹמְדִים אַתֶּם בְּרוּחַ אַחַת וְנִלְחָמִים בְּלֵב אֶחָד בְּעַד אֱמוּנַת הַבְּשׂוֹרָה, וְאֵינְכֶם פּוֹחֲדִים כְּלָל מִפְּנֵי הַמִּתְנַגְּדִים, דָּבָר אֲשֶׁר לָהֶם הוּא אוֹת לַאֲבַדּוֹן וְלָכֶם אוֹת לִישׁוּעָה, וְזֺאת מֵאֵת הָאֱלֹהִים. הֵן לָכֶם נִתָּן, לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ, לֹא רַק לְהַאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא גַּם לִסְבֺּל לְמַעֲנוֹ, שֶׁהֲרֵי לָכֶם אוֹתוֹ הַמַּאֲבָק שֶׁבֶּעָבָר רְאִיתֶם אוֹתִי נֶאֱבָק בּוֹ וְכָעֵת אַתֶּם שׁוֹמְעִים כִּי אֲנִי נִמְצָא בּוֹ.