מרקוס 2:9-9

אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֺב וְאֶת יוֹחָנָן. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם; בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֺד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים. אָז נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֺשֶׁה וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ. הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "רַבִּי, טוֹב שֶׁאָנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֺשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת." הוּא לֹא יָדַע מַה לּוֹמַר, שֶׁכֵּן הוּא וַחֲבֵרָיו פָּחֲדוּ מְאֺד. וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!" וּפִתְאוֹם, בְּהִסְתַּכְּלָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אִתָּם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.