מרקוס 14:9-29

כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ אֶל הַתַּלְמִידִים רָאוּ עַם רַב סָבִיב לָהֶם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם. כָּל הֶהָמוֹן, בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, תָּמְהוּ מְאֺד וְרָצוּ אֵלָיו וּבֵרְכוּהוּ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. שָׁאַל אוֹתָם: "עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?" הֵשִׁיב לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: "רַבִּי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי אֲשֶׁר רוּחַ אִלֶּמֶת בְּקִרְבּוֹ. בְּכָל מָקוֹם הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמַפִּילָה אוֹתוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, חוֹרֵק שִׁנָּיו וְגוּפוֹ מִתְקַשֶּׁה. אָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ." הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֺּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי." הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ וּמִיָּד זִעְזְעָה אֶת הַיֶּלֶד. הוּא נָפַל אַרְצָה מִתְגּוֹלֵל וּמַעֲלֶה קֶצֶף. שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: "מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?" הֵשִׁיב: "מִקַּטְנוּתוֹ, וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם הִפִּילָה אוֹתוֹ עַל אֵשׁ וּלְתוֹךְ מַיִם כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֺר לָנוּ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "'אִם אַתָּה יָכוֹל'?! הַכֺּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין!" מִיָּד צָעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וְאָמַר: "אֲנִי מַאֲמִין, עֲזֺר נָא לִי בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי!" כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָצִים וּמִתְקַבְּצִים, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: "רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֵּךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ עוֹד!" הִיא צָעֲקָה, זִעְזְעָה אוֹתוֹ מְאֺד וְיָצְאָה. הוּא הָיָה כְּמֵת וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת. אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ, הֵקִים אוֹתוֹ וְהוּא קָם. כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: "מַדּוּעַ לֹא יָכֺלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?" הֵשִׁיב לָהֶם: "הַמִּין הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בִּתְפִלָּה."