מרקוס 30:6-56

נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְכָל אֲשֶׁר לִמְּדוּ. אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט", שֶׁכֵּן רַבִּים הָיוּ הַבָּאִים וְהַיּוֹצְאִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לֶאֱכֺל. הֵם הִפְלִיגוּ מִשָּׁם בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם לְבַדָּם. רַבִּים רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהַשְּׁלִיחִים יוֹצְאִים וְהִכִּירוּ אוֹתָם, וּמִכָּל הֶעָרִים רָצוּ לְשָׁם בָּרֶגֶל וְהִקְדִּימוּ אוֹתָם. כְּשֶׁיָּצָא יֵשׁוּעַ וְרָאָה הָמוֹן רַב נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ כַּצֺּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים. כְּשֶׁנָּטָה הַיּוֹם לַעֲרֺב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת. שְׁלַח אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וְיִקְנוּ לָהֶם לֶאֱכֺל." הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֺל." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר וְנִתֵּן לָהֶם לֶאֱכֺל?" אָמַר לָהֶם: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּרְאוּ." אַחֲרֵי שֶׁבֵּרְרוּ הֵשִׁיבוּ: "חָמֵשׁ, וּשְׁנֵי דָּגִים." הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם חֲבוּרָה חֲבוּרָה עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק, וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים. לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ, בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָהֶם, וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם. הַכֺּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים, בִּכְלַל זֶה גַּם דָּגִים. מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ. מִיָּד אַחֲרֵי כֵן הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַפְלִיג אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי, לְבֵית צַיְדָא, בְּעוֹד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֶהָמוֹן. אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם עָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל. לְעֵת עֶרֶב הָיְתָה הַסִּירָה בְּאֶמְצַע הַיָּם וְהוּא לְבַדּוֹ עַל הַיַּבָּשָׁה. רָאָה אוֹתָם מִתְיַגְּעִים בַּחֲתִירָה, כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה נֶגְדָּם, וּבָא אֲלֵיהֶם בְּעֵרֶךְ בָּאַשְׁמֺרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם וְכַוָּנָתוֹ לַעֲבֺר לְיָדָם. כְּשֶׁרָאוּהוּ הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא רוּחַ רְפָאִים וְהֵחֵלּוּ לִצְעֺק, כִּי כֻּלָּם רָאוּ אוֹתוֹ וְנִבְהֲלוּ, אַךְ הוּא דִּבֵּר אִתָּם מִיָּד וְאָמַר לָהֶם: "חִזְקוּ, זֶה אֲנִי. אַל תִּפְחֲדוּ!" הוּא בָּא אֲלֵיהֶם לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהָרוּחַ פָּסְקָה. הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֺד, כִּי לֹא לָמְדוּ דָּבָר מֵעִנְיַן כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם בִּגְלַל קֵהוּת לְבָבָם. עָבְרוּ אֶת הַיָּם וְהִגִּיעוּ אֶל חוֹף גִּנּוֹסָר וְעָגְנוּ שָׁם. בְּצֵאתָם מִן הַסִּירָה הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וּבְכָל הָאֵזוֹר הַהוּא רָצוּ וְהֵחֵלּוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלִים עַל אֲלוּנְקוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו, בַּכְּפָרִים אוֹ בֶּעָרִים אוֹ בָּעֲיָרוֹת, שָׂמוּ אֶת הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לִנְגֺּעַ וְלוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וְכָל הַנּוֹגְעִים בּוֹ נִרְפְּאוּ.