מרקוס 1:6-32

אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִשָּׁם הָלַךְ לְעִירוֹ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים הָרַבִּים וְאָמְרוּ: "מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַה הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְהַגְּבוּרוֹת הָאֵלֶּה הַנַּעֲשׂוֹת בְּיָדוֹ? הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר בֶּן מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֺב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו פֺּה אִתָּנוּ!" הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ, בֵּין קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ." וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם נֵס; רַק עַל חוֹלִים אֲחָדִים סָמַךְ אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתָם. תָּמֵהַּ הָיָה עַל חֺסֶר אֱמוּנָתָם. הוּא עָבַר בַּכְּפָרִים מִסָּבִיב וְלִמֵּד. קָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת. גַּם צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִקְּחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ מִלְּבַד מַקֵּל; לֹא לֶחֶם, לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף בַּחֲגוֹרָתָם; שֶׁיִּנְעֲלוּ סַנְדָּלִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת. אָמַר לָהֶם: "בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּכָּנְסוּ לְבַיִת, שָׁם תֵּשְׁבוּ עַד צֵאתְכֶם מִשָּׁם. וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ לָכֶם, צְאוּ מִשָּׁם וְנַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם." הֵם יָצְאוּ וְקָרְאוּ לַבְּרִיּוֹת לַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה, גַּם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים וּמָשְׁחוּ בַּשֶּׁמֶן חוֹלִים רַבִּים וְרִפְּאוּ אוֹתָם. הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס שָׁמַע עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלוֹת בּוֹ הַגְּבוּרוֹת." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "זֶה אֵלִיָּהוּ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: "נָבִיא כְּאַחַד הַנְּבִיאִים." כְּשֶׁשָּׁמַע הוֹרְדוֹס, אָמַר: "זֶהוּ יוֹחָנָן. הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עָרַפְתִּי אֶת רֺאשׁוֹ קָם לִתְחִיָּה", שֶׁהֲרֵי הוֹרְדוֹס עַצְמוֹ שָׁלַח לִתְפֺּס אֶת יוֹחָנָן וְכָלָא אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל־דְּבַר הוֹרוֹדְיָה, אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה; כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס: "אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְךָ." עַל כֵּן שָׂנְאָה אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וְרָצְתָה לַהֲרֺג אוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכְלָה מִשּׁוּם שֶׁהוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו בְּיָדְעוֹ שֶׁיּוֹחָנָן אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ; הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו בְּרָצוֹן אַף כִּי בָּא בִּמְבוּכָה רַבָּה בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם. שְׁעַת הַכֺּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל. אָז נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: "בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ." הוּא גַּם נִשְׁבַּע לָהּ: "מַה שֶּׁתְּבַקְשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת!" יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: "מָה אֲבַקֵּשׁ?" הֵשִׁיבָה אִמָּהּ: "אֶת רֺאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!" הִיא נִכְנְסָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְשָׁה: "אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו בִּקְעָרָה אֶת רֺאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!" הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֺד, אַךְ בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים לֹא רָצָה לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם. מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִים וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת רֺאשׁוֹ. הָלַךְ הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֺאשׁוֹ בַּכֶּלֶא. לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיא אֶת רֺאשׁוֹ בִּקְעָרָה וְנָתַן אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו, בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיָּתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר. נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְכָל אֲשֶׁר לִמְּדוּ. אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט", שֶׁכֵּן רַבִּים הָיוּ הַבָּאִים וְהַיּוֹצְאִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לֶאֱכֺל. הֵם הִפְלִיגוּ מִשָּׁם בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם לְבַדָּם.