מרקוס 1:3-35

מרקוס 1:3-35 תנ״ך ומודרני

הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה, וְהֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּיֵשׁוּעַ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ. אָמַר אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: "עֲמֺד בָּאֶמְצַע!" פָּנָה אֲלֵיהֶם וְשָׁאַל: "הַאִם מֻתָּר לְהֵיטִיב בְּשַׁבָּת אוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה? לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לַהֲרֺג?" אַךְ הֵם שָׁתְקוּ. הִבִּיט בָּהֶם כֺּה וָכֺה בְּזַעַם, בְּרֺב עֶצֶב עַל קְשִׁי לְבָבָם, וְאָמַר לָאִישׁ: "הוֹשֵׁט אֶת הַיָּד!" הוּא הוֹשִׁיט אוֹתָהּ וְיָדוֹ שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ. יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וּמִיָּד טִכְּסוּ עָלָיו עֵצָה עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס – כֵּיצַד לְהַכְחִיד אוֹתוֹ. יֵשׁוּעַ הָלַךְ מִשָּׁם עִם תַּלְמִידָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם וְהָמוֹן רַב מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו. גַּם מִיהוּדָה, מִירוּשָׁלַיִם, מֵאֱדוֹם, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִסְּבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן בָּאוּ אֵלָיו הָמוֹן רַב, כִּי שָׁמְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. הוּא אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיָּכִינוּ לוֹ סִירָה פֶּן יִלְחָצֵהוּ הֶהָמוֹן, כִּי רִפֵּא רַבִּים, וְלָכֵן נִדְחֲקוּ אֵלָיו כָּל הַחוֹלִים כְּדֵי לָגַעַת בּוֹ. וְהָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת כִּרְאוֹתָן אוֹתוֹ נָפְלוּ לְפָנָיו וְצָעֲקוּ: "אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים!" אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶן בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא תְּגַלֶּינָה מִי הוּא. יֵשׁוּעַ עָלָה לָהָר וְקָרָא לָאֲנָשִׁים שֶׁרָצָה בָּהֶם. הֵם בָּאוּ אֵלָיו וְהוּא קָבַע שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתָם לְבַשֵּׂר וְשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים. הוּא מִנָּה אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר לוֹ הוּא נָתַן אֶת הַשֵּׁם כֵּיפָא; יַעֲקֺב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֺב, אֲשֶׁר לָהֶם נָתַן אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּנֵי רַעַם; אַנְדְּרֵי, פִילִיפּוֹס, בַּר־תַּלְמַי, מַתַּי, תֹּאמָא, יַעֲקֺב בֶּן חַלְפַי, תַּדַּי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם הִסְגִּיר אוֹתוֹ. הֵם בָּאוּ הַבַּיְתָה וְשׁוּב הִתְאַסֵּף הֲמוֹן עַם, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לֶאֱכֺל אֶת אֲרוּחָתָם. שָׁמְעוּ זֺאת קְרוֹבָיו וְיָצְאוּ לִתְפֺּס אוֹתוֹ, כִּי אָמְרוּ: "יָצָא מִדַּעְתּוֹ!" וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ: "בַּעַל־זְבוּל בּוֹ וּבְעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים." קָרָא אוֹתָם אֵלָיו וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: "אֵיךְ יָכוֹל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן? אִם מַמְלָכָה מְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, אוֹתָהּ מַמְלָכָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֺד. וּבַיִת אִם מְפֻלָּג הוּא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא יוּכַל לַעֲמֺד הַבַּיִת הַהוּא. וְאִם הַשָּׂטָן הִתְקוֹמֵם נֶגֶד עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּג, כִּי אָז אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֺד וְהִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ. לֹא יוּכַל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר וְלָבֺז אֶת כֵּלָיו אִם לֹא יִכְפֺּת תְּחִלָּה אֶת הַגִּבּוֹר; אַחַר כָּךְ יָבֺז אֶת בֵּיתוֹ. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל הַחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי הָאָדָם, וְכֵן גַּם כָּל הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדְּפוּ, אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ אֵין לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי אָשֵׁם הוּא בְּחֵטְא עוֹלָם", זֺאת מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ "רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ." אִמּוֹ וְאֶחָיו בָּאוּ. הֵם עָמְדוּ בַּחוּץ וְשָׁלְחוּ לִקְרֺא לוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ וְאַחְיוֹתֶיךָ בַּחוּץ. הֵם מְבַקְּשִׁים אוֹתְךָ." עָנָה וְאָמַר לָהֶם: "מִי הֵם אִמִּי וְאַחַי?" הוּא הִבִּיט כֺּה וָכֺה אֶל הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ בַּמַּעְגָּל וְאָמַר: "הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי! כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי."