מרקוס 40:15-47

גַּם הָיוּ נָשִׁים שֶׁהִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק וּבֵינֵיהֶן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, מִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל יַעֲקֺב הַצָּעִיר וְשֶׁל יוֹסֵי וּשְׁלוֹמִית, אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל וְשֵׁרְתוּהוּ, וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעָלוּ אִתּוֹ לִירוּשָׁלַיִם. לְעֵת עֶרֶב – וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה עֶרֶב שַׁבָּת – בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם, חֲבֵר סַנְהֶדְרִין נִכְבָּד שֶׁהָיָה גַּם הוּא מְחַכֶּה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים. הֵעֵז וּבָא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִתְפַּלֵּא שֶׁהוּא כְּבָר מֵת. קָרָא לְשַׂר הַמֵּאָה וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם יֵשׁוּעַ כְּבָר מֵת. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ הַדָּבָר מִפִּי שַׂר הַמֵּאָה, נָתַן לְיוֹסֵף אֶת הַגּוּפָה. יוֹסֵף קָנָה סָדִין. הוּא הוֹרִיד אוֹתוֹ וְעָטַף אוֹתוֹ בַּסָּדִין, הִנִּיחוֹ בְּקֶבֶר חָצוּב בְּסֶלַע וְגָלַל אֶבֶן עַל פִּי הַקֶּבֶר. וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יוֹסֵי רָאוּ הֵיכָן הִנִּיחַ אוֹתוֹ.