מרקוס 25:15-32

הַשָּׁעָה הָיְתָה תֵּשַׁע בַּבֺּקֶר כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אוֹתוֹ. מֵעָלָיו הָיָה קָבוּעַ כְּתַב אַשְׁמָתוֹ, "מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים." וְיַחַד אִתּוֹ צָלְבוּ שְׁנֵי שׁוֹדְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֺאלוֹ. [בָּזֶה הִתְקַיֵּם הַכָּתוּב "וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה."] וְהָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אוֹתוֹ, הֵנִיעוּ רֺאשָׁם וְאָמְרוּ: "אֲהָהּ! הַהוֹרֵס אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ וְרֵד מִן הַצְּלָב!" כָּךְ גַּם הִתְלוֹצְצוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים בְּאָמְרָם זֶה אֶל זֶה: "אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ; אֶת עַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ?! הַמָּשִׁיחַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּרֵד עַכְשָׁו מִן הַצְּלָב וְנִרְאֶה וְנַאֲמִין!" גַּם הַנִּצְלָבִים אִתּוֹ חֵרְפוּ אוֹתוֹ.