מרקוס 21:15-39

אוֹתָהּ שָׁעָה עָבַר שָׁם שִׁמְעוֹן מִקִּירֶנְיָה, אֲבִיהֶם שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְרוּפוֹס, כַּאֲשֶׁר בָּא מִן הַשָּׂדֶה. הֵם הִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לָשֵׂאת אֶת צְלָבוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוֹלִיכוּ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל מְקוֹם גָּלְגֺּתָּא, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מְקוֹם הַגֻּלְגֺּלֶת. נָתְנוּ לְיֵשׁוּעַ יַיִן מָהוּל בְּמֺר וְלֹא לָקַח אוֹתוֹ. אָז צָלְבוּ אוֹתוֹ וְחִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם עֲלֵיהֶם גּוֹרָל, לִקְבֺּעַ מַה יִּקַּח כָּל אֶחָד. הַשָּׁעָה הָיְתָה תֵּשַׁע בַּבֺּקֶר כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אוֹתוֹ. מֵעָלָיו הָיָה קָבוּעַ כְּתַב אַשְׁמָתוֹ, "מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים." וְיַחַד אִתּוֹ צָלְבוּ שְׁנֵי שׁוֹדְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֺאלוֹ. [בָּזֶה הִתְקַיֵּם הַכָּתוּב "וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה."] וְהָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אוֹתוֹ, הֵנִיעוּ רֺאשָׁם וְאָמְרוּ: "אֲהָהּ! הַהוֹרֵס אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ וְרֵד מִן הַצְּלָב!" כָּךְ גַּם הִתְלוֹצְצוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים בְּאָמְרָם זֶה אֶל זֶה: "אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ; אֶת עַצְמוֹ אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ?! הַמָּשִׁיחַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּרֵד עַכְשָׁו מִן הַצְּלָב וְנִרְאֶה וְנַאֲמִין!" גַּם הַנִּצְלָבִים אִתּוֹ חֵרְפוּ אוֹתוֹ. בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֺשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ, וּבְשָׁעָה שָׁלוֹשׁ צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֱלָהִי, אֱלָהִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?" שֶׁתַּרְגּוּמוֹ " אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי ?" כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁמְעוּ זֺאת וְאָמְרוּ: "הִנֵּה לְאֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא." מִישֶׁהוּ רָץ וּמִלֵּא סְפוֹג בְּחֺמֶץ, הִצְמִיד אוֹתוֹ אֶל קָנֶה וְהִגִּישׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת בְּאָמְרוֹ: "הָבָה נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ." יֵשׁוּעַ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפַח אֶת רוּחוֹ. וּפָרֺכֶת הַמִּקְדָשׁ נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם, מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה. כְּשֶׁרָאָה שַׂר הַמֵּאָה הָעוֹמֵד מוּלוֹ כִּי כָּךְ נָפַח אֶת רוּחוֹ, אָמַר: "בֶּאֱמֶת, הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶּן־אֱלֹהִים!"