מרקוס 14:13-37

"וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַמְשׁוֹמֵם עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְקוֹמוֹ – עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין – אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד וְאַל יִכָּנֵס לָקַחַת דָּבָר מִבֵּיתוֹ; וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחֲזֺר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם! הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בַּחֺרֶף, כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ צָרָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים וְעַד עַתָּה; אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. וְלוּלֵא קִצֵּר אֲדֺנָי אֶת הַיָּמִים לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם קִצֵּר אֶת הַיָּמִים. וְאָז אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ, 'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ, הִנֵּה שָׁם,' אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ; כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, אֶת הַבְּחִירִים. וְאַתֶּם הִזָּהֲרוּ; אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַכֺּל מֵרֺאשׁ." "בַּיָּמִים הָהֵם, אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא, תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֺחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בַּעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד. וְאָז יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָכִים וִיקַבֵּץ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְּצֵה הָאָרֶץ עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם. לִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל מִן הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְהֶעָלִים צָצִים יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. כֵּן גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַיְּמִים דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא בַּפֶּתַח. אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֺר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ. אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא אוֹ הַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב. הִזָּהֲרוּ, הֱיוּ עֵרִים, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי הָעֵת. דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ הַיּוֹצֵא לְמַסָּע. כְּשֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ נָתַן סַמְכוּת לַעֲבָדָיו, לְכָל אֶחָד אֶת מְלַאכְתּוֹ, וְעַל הַשּׁוֹעֵר צִוָּה לַעֲמֺד עַל הַמִּשְׁמָר. לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבַּיִת, אִם בָּעֶרֶב אוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, אִם בְּעֵת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל אוֹ בַּבֺּקֶר, פֶּן יָבוֹא פִּתְאוֹם וְיִמְצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים. אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אוֹמֵר אֲנִי לַכֺּל: עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר!"