מתי 1:20-34

מתי 1:20-34 תנ״ך ומודרני

"כִּי דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ בַּעַל אֲחֻזָּה שֶׁיָּצָא הַשְׁכֵּם בַּבֺּקֶר לִשְׂכֺּר פּוֹעֲלִים לְכַרְמוֹ, וּלְאַחַר שֶׁהִסְכִּים עִם הַפּוֹעֲלִים עַל שְׂכַר דִּינָר לְיוֹם שָׁלַח אוֹתָם אֶל כַּרְמוֹ. כְּשֶׁיָּצָא בְּשָׁעָה תֵּשַׁע רָאָה אֲחֵרִים עוֹמְדִים בְּטֵלִים בַּשּׁוּק. אָמַר לָהֶם, 'לְכוּ גַּם אַתֶּם אֶל כַּרְמִי וְאֶתֵּן לָכֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לָכֶם'. הֵם הָלְכוּ. יָצָא גַּם בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וְגַם בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ וְעָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה. אַחֲרֵי כֵן יָצָא בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב וּמָצָא אֲחֵרִים עוֹמְדִים. שָׁאַל אוֹתָם, 'לָמָּה אַתֶּם עוֹמְדִים פֺּה בְּטֵלִים כָּל הַיּוֹם?' הֵשִׁיבוּ לוֹ, 'מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׂכַר אוֹתָנוּ אִישׁ'. אָמַר לָהֶם, 'לְכוּ גַּם אַתֶּם אֶל הַכֶּרֶם'. לְעֵת עֶרֶב אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל פְּקִידוֹ, 'קְרָא אֶת הַפּוֹעֲלִים וְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת שְׂכָרָם, הָחֵל בָּאַחֲרוֹנִים וְכַלֵּה בָּרִאשׁוֹנִים.' בָּאוּ אֵלֶּה שֶׁנִּשְׂכְּרוּ בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב וְקִבְּלוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד. כְּשֶׁבָּאוּ הָרִאשׁוֹנִים דִּמּוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁיְּקַבְּלוּ יוֹתֵר, אַךְ גַּם הֵם קִבְּלוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד. לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ הִתְלוֹנְנוּ לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת בְּאָמְרָם, 'אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים עָבְדוּ שָׁעָה אַחַת וְאַתָּה הִשְׁוֵיתָ אוֹתָם אֵלֵינוּ – אֲנַחְנוּ שֶׁסָּבַלְנוּ אֶת כֺּבֶד הַיּוֹם וְאֶת הַחֺם!' הֵשִׁיב וְאָמַר אֶל אֶחָד מֵהֶם, 'חָבֵר, אֵינֶנִּי עוֹשֵׁק אוֹתְךָ. הֲרֵי עַל שְׂכַר דִּינָר הִסְכַּמְתָּ אִתִּי. קַח אֶת שֶׁלְּךָ וְלֵךְ, וְאוּלָם רְצוֹנִי לָתֵת לָאַחֲרוֹן הַזֶּה כְּמוֹ לְךָ. הַאִם אָסוּר לִי לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלִּי כִּרְצוֹנִי? אוֹ שֶׁמָּא עֵינְךָ צָרָה עַל שֶׁטּוֹב אֲנִי?' כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְהָרִאשׁוֹנִים אַחֲרוֹנִים." כְּשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ קָרוֹב לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם לָקַח אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר לְבַדָּם וּבַדֶּרֶךְ אָמַר לָהֶם: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים. הֵם יֶחֶרְצוּ אֶת דִּינוֹ לְמָוֶת וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִים לְהָתֵל בּוֹ וּלְהַלְקוֹתוֹ וְלִצְלֹב אוֹתוֹ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם." אַחֲרֵי כֵן נִגְּשָׁה אֵלָיו הָאֵם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי עִם בָּנֶיהָ וְהִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּבָר. שָׁאַל אוֹתָהּ: "מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?" הֵשִׁיבָה לוֹ: "אֱמֺר נָא שֶׁיֵּשְׁבוּ שְׁנֵי בָּנַי אֵלֶּה אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֺאלְךָ בְּמַלְכוּתְךָ." עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹת?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "יְכוֹלִים אָנוּ." אָמַר לָהֶם: "אָמְנָם אֶת כּוֹסִי תִּשְׁתּוּ, אַךְ לָשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֺאלִי אֵין בְּיָדִי לָתֵת אֶלָּא לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי." כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֺאת הָעֲשָׂרָה נִתְמַלְּאוּ כַּעַס עַל שְׁנֵי הָאַחִים. קָרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמּוֹשְׁלִים בַּגּוֹיִים רוֹדִים בָּהֶם וְהַגְּדוֹלִים שׁוֹלְטִים בָּהֶם. אַל יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם. אַדְּרַבָּא, הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא מְשָׁרֵת שֶׁלָּכֶם, וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם יְהֵא עֶבֶד לָכֶם, כְּשֵׁם שֶׁבֶּן־הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּהוּ אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ כֺּפֶר בְּעַד רַבִּים." בְּצֵאתָם מִירִיחוֹ הָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רַב. וְהִנֵּה שְׁנֵי עִוְרִים, שֶׁיָּשְׁבוּ בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְשָׁמְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ עוֹבֵר, הֵחֵלּוּ לִצְעֺק: "אֲדוֹנֵנוּ בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלֵינוּ!" הָעָם גָּעַר בָּהֶם לְהַשְׁתִּיקָם, אַךְ הֵם צָעֲקוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת: "אֲדוֹנֵנוּ בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלֵינוּ!" יֵשׁוּעַ נֶעֱצַר, קָרָא לָהֶם וְשָׁאַל: "מָה רְצוֹנְכֶם שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אָדוֹן – שֶׁתִּפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ!" נִתְמַלֵּא יֵשׁוּעַ רַחֲמִים וְנָגַע בְּעֵינֵיהֶם. מִיָּד רָאוּ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.