לוקס 1:9-36

לְאַחַר שֶׁכִּנֵּס אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְנָתַן לָהֶם כֺּחַ וְסַמְכוּת עַל כָּל הַשֵּׁדִים, וְגַם לְרַפֵּא מַחֲלוֹת, שָׁלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים. אָמַר לָהֶם: "אַל תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ, לֹא מַקֵּל וְלֹא תַּרְמִיל, לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת לְאִישׁ. כָּל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו, שָׁם תֵּשְׁבוּ וּמִשָּׁם תֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ. וְכָל אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ מִן הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת נֶגְדָּם." הֵם יָצְאוּ וְעָבְרוּ בַּכְּפָרִים כְּשֶׁהֵם מְבַשְּׂרִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמְרַפְּאִים בְּכָל מָקוֹם. הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֺבַע שָׁמַע עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה וְנִתְמַלֵּא מְבוּכָה, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים אָמְרוּ: "יוֹחָנָן קָם מִבֵּין הַמֵּתִים." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵלִיָּהוּ הוֹפִיעַ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ שֶׁאַחַד הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם לִתְחִיָּה. אַךְ הוֹרְדוֹס אָמַר: "אֶת יוֹחָנָן הֲרֵי אֲנִי עָרַפְתִּי, וּמִי זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" הוּא הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת אוֹתוֹ. כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים סִפְּרוּ לְיֵשׁוּעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ. הוּא לָקַח אוֹתָם וְיָצָא אִתָּם לְבַד לְכִוּוּן עִיר הַנִּקְרֵאת בֵּית צַיְדָא. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַהֲמוֹן הָעָם הָלְכוּ אַחֲרָיו. הוּא קִבֵּל אוֹתָם, דִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְרִפֵּא אֶת הַזְּקוּקִים לְרִפּוּי. הַיּוֹם נָטָה לַעֲרֺב וְהַשְּׁנֵים־עָשָׂר נִגְּשׁוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: "שְׁלַח נָא אֶת הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל הַיִּשּׁוּבִים וְהַכְּפָרִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּדֵי לָלוּן וּלְהַשִּׂיג אֺכֶל, כִּי פֺּה נִמְצָאִים אָנוּ בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם." אָמַר לָהֶם: "תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֺל", אַךְ הֵם אָמְרוּ: "אֵין לָנוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָּגִים, אֶלָּא אִם כֵּן נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ וְנִקְנֶה אֺכֶל לְכָל הָעָם הַזֶּה"; כִּי הָיוּ שָׁם כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲנָשִׁים. עָנָה וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם בִּקְבוּצוֹת, כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בְּכָל קְבוּצָה." כָּךְ עָשׂוּ וְהוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם. לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ עֲלֵיהֶם, בָּצַע אוֹתָם וּנְתָנָם לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָעָם. הַכֺּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר לָהֶם נֶאֶסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים. פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם בּוֹדֵד וְתַלְמִידָיו הָיוּ עִמּוֹ שָׁאַל אוֹתָם: "מָה אוֹמֵר עָלַי הָעָם, מִי אֲנִי?" הֵשִׁיבוּ: "יֵשׁ אוֹמְרִים, 'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל', יֵשׁ אוֹמְרִים, 'אֵלִיָּהוּ', וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים שֶׁאַחַד הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם לִתְחִיָּה." שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "וְאַתֶּם מָה אוֹמְרִים, מִי אֲנִי?" "מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים", הֵשִׁיב כֵּיפָא. אָז הִזְהִיר אוֹתָם בְּצַוּוֹתוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ זֺאת לְאִישׁ; כְּמוֹ כֵן אָמַר: "צָרִיךְ שֶׁבֶּן־הָאָדָם יִסְבֺּל הַרְבֵּה, שֶׁהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּהוּ, שֶׁיֵּהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם." אָמַר אֶל הַכֺּל: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִשָּׂא אֶת צְלָבוֹ יוֹם יוֹם וְיֵלֵךְ אַחֲרַי; כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ. אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי, יַצִּילֶנָּה. מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהוּא עַצְמוֹ יֺאבַד אוֹ יִנָּזֵק? כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה, הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים. וּבֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, יֵשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֺּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים." כִּשְׁמוֹנָה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקַח אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן וְאֶת יַעֲקֺב וְעָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל. בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו, וּלְבוּשׁוֹ נַעֲשָׂה לָבָן מַבְהִיק. וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ, מֺשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ שֶׁהוֹפִיעוּ בַּהֲדַר כָּבוֹד וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ אֲשֶׁר הָיָה עָתִיד לְהַגְשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיפָא וַחֲבֵרָיו הָיוּ רְדוּמִים. הֵם הִתְעוֹרְרוּ וְאָז רָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ. כְּשֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָמַר כֵּיפָא אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֺשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת", וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁאָמַר. בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם, וּפַחַד נָפַל עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ הֶעָנָן. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן לֵאמֺר: "זֶה בְּנִי בְּחִירִי, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!" כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַקּוֹל נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. הֵם שָׁתְקוּ וּבְאוֹתָם יָמִים לֹא סִפְּרוּ לְאִישׁ מִכָּל מַה שֶּׁרָאוּ.