לוקס 1:6-19

לוקס 1:6-19 תנ״ך ומודרני

בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה לִסְפִירַת הָעֺמֶר בְּעָבְרוֹ בִּשְׂדוֹת קָמָה קָטְפוּ תַּלְמִידָיו שִׁבֳּלִים וּלְאַחַר שֶׁמָּלְלוּ אוֹתָן בִּידֵיהֶם אָכְלוּ. אָמְרוּ אֲחָדִים מִן הַפְּרוּשִׁים: "מַדּוּעַ אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ? הֲרֵי נִכְנַס אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְלָקַח אֶת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר לַאֲכִילָה אֶלָּא לַכֺּהֲנִים בִּלְבַד, אָכַל וְגַם נָתַן לַאֲנָשָׁיו." הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת." בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל לְלַמֵּד, וְשָׁם הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ הַיְמָנִית יְבֵשָׁה. הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא בְּשַׁבָּת, כְּדֵי לִמְצֺא עִלָּה לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ. אַךְ הוּא יָדַע אֶת הִרְהוּרֵי לִבָּם וְאָמַר אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: "קוּם וַעֲמֺד בָּאֶמְצַע!" הַלָּה קָם וְעָמַד. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר. הַאִם מֻתָּר לְהֵיטִיב בְּשַׁבָּת אוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה, לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְקַפְּחָהּ?" הִבִּיט סָבִיב אֶל כֻּלָּם וְאָמַר לָאִישׁ: "הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ!" הוּא עָשָׂה כָּךְ וְיָדוֹ שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ. אוּלָם הֵם נִתְמַלְּאוּ חֵמָה וְהִתְיָעֲצוּ בֵּינֵיהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ. בְּאוֹתָם יָמִים יָצָא אֶל הָהָר לְהִתְפַּלֵּל. לַיְלָה שָׁלֵם הִתְמִיד בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים, וְעִם אוֹר הַבֺּקֶר קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו וּבָחַר מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר בְּכַנּוֹתוֹ אוֹתָם שְׁלִיחִים: אֶת שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר גַּם קָרָא לוֹ כֵּיפָא, וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, אֶת יַעֲקֺב וְאֶת יוֹחָנָן, אֶת פִילִיפּוֹס וְאֶת בַּר תַּלְמַי, אֶת מַתַּי וְאֶת תֺּאמָא, אֶת יַעֲקֺב בֶּן חַלְפַי וְאֶת שִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה הַקַּנַּאי, אֶת יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֺב וְאֶת יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר נִהְיָה לְמַסְגִּירוֹ. הוּא יָרַד אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֹל מִתַּלְמִידָיו וְעַם רַב מִכָּל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף צוֹר וְצִידוֹן, אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֺעַ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל־יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת נִרְפְּאוּ גַּם הֵם. כָּל הֶהָמוֹן בִּקְשׁוּ לָגַעַת בּוֹ, כִּי גְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וְרִפְּאָה אֶת הַכֺּל.