לוקס 13:24-53

אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד‑עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת וְלֹא הִכִּירוּהוּ. אָמַר לָהֶם: "מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְדַּיְּנִים בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ?" הַשְּׁנַיִם נֶעֶצְרוּ וְעֶצֶב נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם, קְלִיוֹפָּס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "הַאִם אַתָּה רַק אוֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּתוֹכָהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?" שָׁאַל אוֹתָם: "וּמָה הַדָּבָר?" אָמְרוּ לוֹ: "מַה שֶּׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת שֶׁהָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּמַעַשׂ וּבְאֺמֶר לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם. כֺּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת וְצָלְבוּ אוֹתוֹ, וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֺל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נוֹסָף עַל כָּל זֺאת, כָּעֵת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּמַה גַּם שֶׁכַּמָּה נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ: בַּבֺּקֶר הַשְׁכֵּם הָיוּ בַּקֶּבֶר וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וּבָאוּ וְסִפְּרוּ שֶׁאַף רָאוּ בְּחִזָּיוֹן מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי הוּא חַי. אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר וּמְצָאוּהוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַנָּשִׁים סִפְּרוּ, אַךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ." הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים! הֲרֵי עַל הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֺּל אֶת כָּל זֺאת וּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ!" הוּא הֵחֵל מִמֺּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהָיָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ בְּאָמְרָם: "הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ, כִּי הָעֶרֶב קָרֵב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם." לְפִיכָךְ נִכְנַס וְנִשְׁאַר אִתָּם. כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם. אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נֶעְלַם מֵהֶם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הֲרֵי לִבֵּנוּ הָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּשֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָתַר לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים!" אוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. הֵם מָצְאוּ אֶת הָאַחַד־עָשָׂר מְכֻנָּסִים עִם חַבְרֵיהֶם, וְהַכֺּל אוֹמְרִים כִּי הָאָדוֹן אָכֵן קָם וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן. הֵם סִפְּרוּ מַה שֶּׁקָּרָה בַּדֶּרֶךְ וְכִי הִכִּירוּהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם. עוֹדָם מְדַבְּרִים כָּזֺאת וְהוּא עָמַד בְּתוֹכָם. אָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם", אַךְ הֵם נִבְהֲלוּ וְנִתְמַלְּאוּ פַּחַד, וְחָשְׁבוּ כִּי רוּחַ הֵם רוֹאִים. אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ נֶחֱרַדְתֶּם וּמַדּוּעַ עוֹלִים סְפֵקוֹת בִּלְבַבְכֶם? רְאוּ אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי – שֶׁאֲנִי הוּא. מַשְּׁשׁוּנִי וּרְאוּ; הֲרֵי לְרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בִּי." וּבְאָמְרוֹ זֺאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. מֵאַחַר שֶׁעוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מֵרֺב שִׂמְחָה וְהָיוּ מְלֵאֵי פְּלִיאָה, אָמַר לָהֶם: "הַאִם יֵשׁ לָכֶם פֺּה אֵיזֶה אֺכֶל?" הֵם נָתְנוּ לוֹ חֲתִיכַת דָּג צָלוּי, וְהוּא לָקַח וְאָכַל לְעֵינֵיהֶם. הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֺשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים." אָז פָּתַח אֶת לְבָבָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים וְאָמַר לָהֶם: "כָּךְ כָּתוּב, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֺּל וְיָקוּם מִן הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וּבִשְׁמוֹ תֻּכְרַז תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת חֲטָאִים לְכָל הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלַיִם. אַתֶּם עֵדִים לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אָבִי, וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר עַד שֶׁתִּלְבְּשׁוּ עֺז מִמָּרוֹם." הוּא הוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה, נָשָׂא אֶת יָדָיו וּבֵרְכָם. בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִפְרַד מֵהֶם וְנִשָּׂא הַשָּׁמַיְמָה. הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהִתְמִידוּ לִהְיוֹת בַּמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהֵם מְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים.