לוקס 47:22-71

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה קְהַל אֲנָשִׁים, וְאֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וּמִתְקָרֵב אֶל יֵשׁוּעַ לְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יְהוּדָה, בִּנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת בֶּן־הָאָדָם?" הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, כִּרְאוֹתָם מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת, אָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב?" וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה וְקִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית שֶׁל עֶבֶד הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל. אַךְ יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "הַרְפּוּ! עַד כָּאן!", נָגַע בְּאָזְנוֹ וְרִפֵּא אוֹתוֹ. פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וּקְצִינֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו, וְאָמַר: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת! יוֹם יוֹם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד, אֶלָּא שֶׁזֺּאת שְׁעַתְכֶם וּשְׁעַת שִׁלְטוֹן הַחֺשֶׁךְ." הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ. הוֹלִיכוּהוּ וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל וְכֵיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק. כַּאֲשֶׁר הִדְלִיקוּ אֵשׁ בְּמֶרְכַּז הֶחָצֵר וְיָשְׁבוּ יַחְדָּיו, יָשַׁב גַּם כֵּיפָא בֵּינֵיהֶם. רָאֲתָה אוֹתוֹ שִׁפְחָה אַחַת יוֹשֵׁב לְיַד הָאֵשׁ, הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ וְאָמְרָה: "גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ." אַךְ הוּא הִתְכַּחֵשׁ וְאָמַר: "אִשָּׁה, אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ." שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן רָאָהוּ אִישׁ אַחֵר וְאָמַר: "גַּם אַתָּה מֵהֶם." אַךְ כֵּיפָא הֵשִׁיב: "בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵהֶם." כַּעֲבֺר שָׁעָה בְּעֵרֶךְ אָמַר אִישׁ אַחֵר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "בֶּאֱמֶת גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ, וַהֲרֵי גְּלִילִי הוּא." הֵשִׁיב כֵּיפָא: "בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵבִין מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר." וּמִיָּד, בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, קָרָא הַתַּרְנְגוֹל. אָז פָּנָה הָאָדוֹן וְהִבִּיט אֶל כֵּיפָא. נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁהָאָדוֹן אָמַר לוֹ – "בְּטֶרֶם יִקְרָא הַיּוֹם הַתַּרְנְגוֹל תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" – יָצָא הַחוּצָה וּמֵרֵר בְּבֶכִי. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁעָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הֵתֵלּוּ בּוֹ וְהִכּוּהוּ. הֵם כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְאָמְרוּ: "הִנָּבֵא! מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתְךָ?" וְעוֹד דִּבְרֵי גִּדּוּף רַבִּים הֵטִיחוּ כְּלַפָּיו. עִם אוֹר הַיּוֹם נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם, הֵן כֺּהֲנִים גְּדוֹלִים וְהֵן סוֹפְרִים, וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם. אָמְרוּ לוֹ: "אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֺר לָנוּ." הֵשִׁיב לָהֶם: "אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַּאֲמִינוּ, וְאִם אֶשְׁאַל לֹא תַּעֲנוּ לִי וְלֹא תְּשַׁחְרְרוּ אוֹתִי. אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים." אָמְרוּ כֻּלָּם: "אִם כֵּן, אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים?" הֵשִׁיב לָהֶם: "אַתֶּם אוֹמְרִים כִּי אֲנִי הוּא." אָמְרוּ: "מַה לָּנוּ עוֹד צֺרֶךְ בְּעֵדוּת? הֲרֵי בְּעַצְמֵנוּ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו."