לוקס 1:14-24

לוקס 1:14-24 תנ״ך ומודרני

בְּשַׁבָּת אַחַת נִכְנַס לֶאֱכֺל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים, וְהֵם הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בִּדְרִיכוּת. וְהִנֵּה לְפָנָיו אִישׁ שֶׁגּוּפוֹ תָּפוּחַ מִמַּיִם. פָּנָה יֵשׁוּעַ לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה וְהַפְּרוּשִׁים וְשָׁאַל: "הֲמֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת אוֹ לֹא?" אַךְ הַלָּלוּ שָׁתְקוּ. אָז הֶחֱזִיק בּוֹ, רִפֵּא אוֹתוֹ וְשִׁלַּח אוֹתוֹ. הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "מִי מִכֶּם, שֶׁחֲמוֹרוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ יִפֺּל לְתוֹךְ בְּאֵר, לֹא יְמַהֵר לְהַעֲלוֹתוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?" עַל זֺאת לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת. כִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד בּוֹחֲרִים לָהֶם הַמֻּזְמָנִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַמְכֻבָּדִים, אָמַר לָהֶם מָשָׁל: "כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ מַזְמִין אוֹתְךָ לַחֲתֻנָּה אַל תָּסֵב בַּמָּקוֹם הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, שֶׁמָּא הִזְמִין אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ; וּמִי שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְאוֹתוֹ יָבוֹא וְיֺאמַר לְךָ 'תֵּן מָקוֹם לָאִישׁ הַזֶּה', וְאָז תֵּלֵךְ בְּבֺשֶׁת פָּנִים לִתְפֺּס אֶת הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן. אַדְּרַבָּא, כְּשֶׁאַתָּה מֻזְמָן לֵךְ וְהָסֵב בַּמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן; וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא זֶה שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְיֺאמַר לְךָ 'עֲלֵה יְדִידִי', יִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד לְעֵינֵי כָּל הַמְסֻבִּים עִמְּךָ. כִּי כָּל הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם." וְגַם לָאִישׁ שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ אָמַר: "כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ סְעוּדַת צָהֳרַיִם אוֹ סְעוּדַת עֶרֶב, אַל תִּקְרָא לִידִידֶיךָ, אַף לֹא לְאַחֶיךְ וּקְרוֹבֶיךָ וְלֹא לִשְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, שֶׁמָּא יַזְמִינוּךָ גַּם הֵם וְזֶה יִהְיֶה גְּמוּלְךָ. כְּשֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה הַזְמֵן אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הַפִּסְחִים וְהָעִוְרִים. וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֺל לְךָ, כִּי בִּתְחִיַּת הַצַּדִּיקִים יְשֻׁלַּם לְךָ." אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שֶׁשָּׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה אָמַר אֵלָיו: "אַשְׁרֵי הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים." הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אֲנָשִׁים רַבִּים. סָמוּךְ לִשְׁעַת הַסְּעוּדָה שָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ לוֹמַר לַמֻּזְמָנִים 'בּוֹאוּ, כִּי הַכֺּל כְּבָר מוּכָן.' אַךְ כֻּלָּם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַצֵּל פֶּה אֶחָד. הָרִאשׁוֹן אָמַר: 'קָנִיתִי שָׂדֶה וַאֲנִי חַיָּב לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַבֵּל אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.' אַחֵר אָמַר 'קָנִיתִי חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִבְחֺן אוֹתָם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַבֵּל אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.' וְאַחֵר אָמַר 'נָשָׂאתִי אִשָּׁה וְלָכֵן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא.' כְּשֶׁחָזַר הָעֶבֶד וְסִפֵּר לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְכַּעֵס בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, 'צֵא מַהֵר אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְאֶל סִמְטְאוֹתֶיהָ וְהָבֵא הֵנָּה אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים.' אָמַר הָעֶבֶד, 'אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה וַעֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם.' אָמַר הָאָדוֹן אֶל הָעֶבֶד, 'צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל הַמִּשְׁעוֹלִים וְאַלֵּץ אֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּמָּלֵא בֵּיתִי.' אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִישׁ מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא יִטְעַם אֶת סְעוּדָתִי."

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו