לוקס 29:11-37

בְּהִתְקַהֵל עַם רַב סְבִיבוֹ פָּתַח פִּיו וְאָמַר: "הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא. אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ, אַךְ אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא. וּכְמוֹ שֶׁיּוֹנָה הָיָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן גַּם יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה. מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה מִקְּצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֺעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֺה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֺה כָּאן! אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, שֶׁכֵּן הֵם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן!" "אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר אוֹ תַּחַת כַּד, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִרְאוּ אֶת הָאוֹר. מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ טוֹבָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ מוּאָר. אַךְ בִּהְיוֹתָהּ רָעָה, גַּם גּוּפְךָ חָשׁוּךְ. עַל כֵּן הִזָּהֵר פֶּן יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ. לְפִיכָךְ אִם כָּל גּוּפְךָ אוֹר הוּא וְאֵין בּוֹ שׁוּם חֺשֶׁךְ, אֲזַי כֻּלּוֹ יָאִיר כְּמוֹ בְּהָאִיר לְךָ הַמְּנוֹרָה בְּזָהֳרָהּ." בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד כִּי יִסְעַד אִתּוֹ, וְאָמְנָם הוּא נִכְנַס וְהֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן.