הוּא הָיָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם וְהִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: "אֲדוֹנִי, לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו."
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אִמְרוּ:
אָבִינוּ, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ.
אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ יוֹם יוֹם;
וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ,
כִּי גַּם אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְכָל הַחוֹטְאִים לָנוּ;
וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אִם אֶחָד מִכֶּם יֵלֵךְ אֶל יְדִידוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֺאמַר לוֹ, 'יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם, כִּי חֲבֵרִי הִגִּיעַ אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מַה לְּהַגִּישׁ לוֹ.' וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשִׁיב וְיֺאמַר, 'אַל תַּטְרִיד אוֹתִי, הַדֶּלֶת כְּבָר נְעוּלָה וִילָדַי אִתִּי בַּמִּטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ' – אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם אִם לֹא יָקוּם לָתֵת לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ יְדִידוֹ, יָקוּם בִּגְלַל הֶעַזָּתוֹ וְיִתֵּן לוֹ כְּכָל צָרְכּוֹ. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם. כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק יִפָּתַח לוֹ. וּמִי מִכֶּם הָאָב שֶׁבְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג וְהוּא יִתֵּן לוֹ נָחָשׁ בִּמְקוֹם דָּג? אוֹ אִם יְבַקֵּשׁ בֵּיצָה יִתֵּן לוֹ עַקְרָב? הֵן אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, כָּל שֶׁכֵּן הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לַמְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ!"
בְּאַחַד הַיָּמִים גֵּרֵשׁ שֵׁד שֶׁגָּרַם לְאִלְּמוּת. כַּאֲשֶׁר יָצָא הַשֵּׁד הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וְהֶהָמוֹן הִשְׁתּוֹמֵם. אֶלָּא שֶׁכַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."
וַאֲחֵרִים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לְנַסּוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם. אַךְ הוּא יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ – תֵּחָרֵב, וּבַיִת עַל בַּיִת יִפֺּל בָּהּ. וְאִם גַּם הַשָּׂטָן הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, כֵּיצַד תַּעֲמֺד מַמְלַכְתּוֹ? שֶׁכֵּן אוֹמְרִים אַתֶּם כִּי בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים. אַךְ אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם. וְאִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ הֶחָזָק הֶחָמוּשׁ הֵיטֵב שׁוֹמֵר אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי שָׁלוֹם לִרְכוּשׁוֹ. אַךְ כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתוֹ אִישׁ חָזָק מִמֶּנּוּ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, הוּא לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ שֶׁבָּטַח בּוֹ וּמְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל.
מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי – נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי – מְפַזֵּר."
"הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ, וּכְשֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת הִיא אוֹמֶרֶת, 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ'. הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר. אָז הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֺּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ."
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרְאָה אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: "אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתְךָ וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁיָּנַקְתָּ מֵהֶם!"
עַל כָּךְ הֵגִיב בְּאָמְרוֹ: "וְיוֹתֵר נָכוֹן, אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ."
אפליקציית הכתובים
אפליקציית הכתובים לילדים
